מספיק שאיזה חכמולוג אחד ימצא תירוץ חצי הגיוני כדי לעורר המולה סביב משהו.

וחוץ מזה, עם כל המדינות העוינות סביבנו, זיהום, חור באוזון, וג' יפית, למי זה מזיז איזה חור שיבלע את כולנו?

אחד מהדברים שבאמת דיברתי עליהם הרבה כאן, הוא מוות.

פעם נהגתי להיות די דכאוני, אני חושב שלרובנו היו את הקטעים האלה שפשוט מתחשק לך למות.

אבל כשאני חושב על זה, זה בולשיט, אתה רוצה להתאבד באמת? זה קל יותר מלהכין צ'יפס.

בחיים יש יופי מסויים, גם אם הם משעממים, וחוזרים על עצמם, תמיד יש הפתעות, תמיד יש את הסיכוי הזה שיקרה לך משהו שרק חלמת עליו ולא חשבת שיקרה לך.

ואחרי זה, בסך הכל, אתה מרגיש תחושת סיפוק כזאת.

צריך לזכור שגם אם החיים לא נראים הכי וורודים, גם אם קשה, גם אם אין כוח, תמיד יש את הסיכוי לרגעים טובים יותר בעתיד, עדיף למות זקן ומאושר מהזכרונות, מאשר להיות איזה מעפן שקפץ מהגג.

ואם זה לא מנחם אף אחד, תחשבו על זה שלפחות אתם לא ילד מורעב במדינת עולם שלישית.

אין לי מושג מה כל הקטע הזה שבורגר ראנץ' פשטו את הרגל.

אז הלכתי למקדונלדס, וחיכיתי, וחיכיתי, וחיכיתי, ובסוף פשוט אמרתי fuck this והלכתי לבורגר ראנץ'.

תוך 5 דקות יצאתי משם עם ארוחה שלמה בכרסי השטוחה והלא קיימת.

לא יודע, מאז שהתחיל הסיפור הזה דווקא המקום נהיה יותר טוב (:

תל אביב היא מקום פשוט מוזר.

גיהנום מושלם למי שמחפש חנייה בערב יום שישי.

ואז מה, אין לך זין לחפש איזה סמטה שבסוף יפרצו לך שם את האוטו, אז אתה מוצא חניון.

ובחניון מחכה לך מעין יצור חום כזה שהחניון שייך לו, ומהרגע שאתה נכנס ומשלם לו אתה הכלבה שלו.

אני מחפש מקום לחנות וחונה והגוש צורח "לאאאאא לאאאאא תחנה בין הקווים! תעשה ריוורס! ימינה! עוד עוד אחורה! שמאלה!" סעמק אני אעשה עליך ריוורס עוד מעט.

אחרי שיצאתי מהפאב, עייף ושיכור, אני מת לצאת מתל אביב ולפרוש למיטה...ו...

בולשיט!

איזה רכב כולא אותי בין שאר המכוניות החונות ואני לא יכול לצאת, ומה קורה כשאתה מסטול ועצבני? נכון! אתה פולט שטויות!

"מה מה זה?! מי המטומטם שחנה ככה?!"

ואז הגוש מתקרב בשקט בשקט ונכנס לאוטו, אחרי שעה מזיז אותו... וואלה יופי, אולי הפחדתי אותו קצת אז הוא יהיה בשקט.

"מה אתה עושה?! תצא בריוורס! ימינה! עוד! עוד! אחורה!"

-שמישהו ידרוס אותו כבר-

אפשר לחזור כבר הבייתה?

כן מה לעשות אני חדש בקטע הזה של לחנות בתל אביב, אבל עם הזמן, לומדים !

ShP