אמאלההה
כמה כעס יש בי בתקופה האחרונה, הכל מעצבן אותי והכל מעציב אותי ומציק לי ויש לי בבטן תחושה שחסר שמה חלק כאילו יש פאזל לא גמור והחתיכה האחרונה נאבדה או משהו כזה.
ולמרות שהשבוע היה שבוע כלכך טוב בבצפר ואני כלכך גאה ומאושרת מעצמי זה לא עוזר.
כילו ששום דבר לא מספיק טוב ולא מספיק למצויין בשביל אף אחד.
ונמאס לי מהרגלים שלי ושל אנשים מסביבי אפילו מהקטנטנים ביותר..
ולמה הדמי בגרות הזאת התחילה להלחיץ ולהעיק במקום לעשות כיף ושמח כמו בהתחלה
ולמה בעירוני א' לא יודעים לבנות מערכת שעות ולוח מבחנים למה?
ולמה חג חנוכה הופך לחג של בצפר ואני בכלל בצופים?
ולמה לכולם הכל הולך חלק ולי מחוספס מעיק ולא נעים כזה?
למהההההה?
נאבד היופי שבהכל...
ושהמורה לצרפתית תגיד oui כמו כולם ולא איזה אאווה מציק !
וואי והכי מצחיק אוצר המילים שלי בתקופה האחרונה כמו של איזה פרחה ממורמרת " איך אני איתך?" , "כמה מאחד עד עשר?" , יואוו אמא" , "אלווהייםם שבשמיים" פשוט בכל מקום חחחח
אבל אין כמו כאפה לאף!
האור בקצה המנהרה! אולי תכף עוד איזה כמה שבועות אולי חודשים יהיה לי כיף
ועוד שבועיים בדיוק אני בת 17 וגדולה, שלא למדה לרשיון מעפנה, אין לי זמן וזה בעעעעע.
באלי לחזור לכיתה ח' או ט' אפילו שנה שעברה הייתה מוארת יותר
לא?!
לאיודעת