טוב אז לא כל כך יוצא לי לעדכן את הבלוג הזה. פעם ראיתי במקום הזה מקום שאני יכול לפרוק בו מחשבות היום הוא לא הכי כזה. מניח שזה בגלל חוסר הזמן שלי בבית.
אז נשארתי בבה"ד 10, חיכיתי להכנס לקורס מפקדים, אך זה לא קרה להרבה זמן. חיכיתי כחודש ואז החלטתי שאני רוצה לחזור לקרבי.
אני עכשיו שוב בטירונות בבא"ח נח"ל, הגעתי לגדוד 931 של אוג' 07.
ההחלטה לחזור לקרבי באה מתוך ראיה שאני יכול לתרום הרבה יותר כקרבי, כחובש בשטח. היה לי קשה לראות את עצמי כג'ובניק. לא יודע אם עשיתי צעד חכם.
קשה לי להתסגל שוב למקום הזה. המשמעת ברזל, הכושר, הווסט חובש הכבד שמזיין לי את הגב, הסמל שאני כמעט בטוח שמנסה להתנכל לי.
הח'ברה סבבה, אבל לא יותר מזה. הרב המוחלט של חבריי לכיתה הם ביינישים, בני ישיבות, חיילי הסדר. מצד אחד הם באמת אחלה והכל, עוזרים ונחמדים, אבל מצד שני הם ההפך הגמור ממני (אני יודע שזה לא כזה חסרון), אין במחלקה שלי אף אחד שאפשר להגיד עליו שהוא שווה...חח כל הזין!
עוד חודש מסיימים את הטירונות ואז עולים לאימון מתקדם. אני אראה איך הזמן הקרוב יעבור. בנתיים באמת שרע לי ואני סובל. אני כל כך מפחד שהחמצתי הזדמנות לעשות משהו אחר בצבא, שאולי בו היה לי טוב יותר.
וזה היה כזה שקוף שזה ייקרה. להגיע לקרבי, שיהיה לי קשה, ואז לחשוב על בה"ד 10....=/ אני כמעט בטוח שזה היה קורה גם אם הייתי נשאר בבה"ד 10. הרי זה קרה כשהחלטתי לחזור לנח"ל. אחחח אני כזה לא החלטתי.
אני מרגיש כאילו בזמן האחרון הכל סובב סביב צבא. צבא. צבא וצבא. להיות עסוק כל הזמן במסגרת הטובענית הזו, ואיך להשאיר תמיד את הראש מעל המים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
