לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הגיגית


חברה, פילוסופיה, דת, היסטוריה, תרבות, ספרות, מוזיקה, מה שבא מפה ומשם


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


3/2006

למי להצביע


ראשית למי לא להצביע? ברור שלא לכל מי שנמצא ימינה מקדימה.

קדימה? הבה נראה. נעזוב אפילו לרגע את הרמה הפרסונלית: צחי נגבי? דליה איציק? רוחמה אברהם? אולמרט??!!

זאב שטרנהל כתב לפני מספר שנים ספר שנקרא "לא ימין ולא שמאל" ובו הוא מנתח את עלייתן לשלטון של מפלגות פשיסטיות באיטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה. הטענה שלו היא שפשיזם אינו בהכרח קשור לימין הפוליטי אלא דווקא לתדמית של "אחדות" של "מרכז" של טשטוש והעלמת ויכוח דמוקרטי בענן של עמימות מסרים. זאת על-ידי מפלגה "עממית" שקוראת לעם לתת את הכח למנהיג אחד חזק, אבהי, שכבר יעשה את העבודה.

לתומי תמיד חשבתי שסצנריו כזה יכול לבוא רק מהימין בארץ ולא הסכמתי עם שטרנהל לגבי ה"דרך השלישית" המאפיינת מפלגות כאלה. אבל קדימה באה בדיוק כדי להפריך את דעתי ולחזק את הטיעון השטרנהלי. שרון וקדימה אינן מייצגות ימין פוליטי אלא בדיוק גוש עמום, המתנגד התנגדות חריפה רק לדבר אחד - לויכוח הפוליטי הדמוקרטי. מבחינת קדימה השאיפה היא לקבל 61 מנדטים, להשתיק את כל הנודניקים ולתת לשרון "לעשות את העבודה". אופס. לקדימה קרתה תקלה היסטורית טראגי-קומית (כמו כל התאונות ההיסטוריות). האיש החזק שהיא היתה רק פלטפורמה להעלאתו, חדל למעשה מלהתקיים כאיש ציבור. אינני יודע אם יש תקדים היסטורי לפלטפורמת-עץ רתומה למשאית הממשיכה לנסוע ברחוב הקרנבל לבדה, לאחר שבובת-הענק שנשאה על גבה התנפצה לרסיסים, ושפלטפורמה זו עוד תזכה בתואר "המיצג האהוב ביותר על הקהל".

 

למי כן אצביע?

אני מעתיק לכאן את תגובתי לפוסט בבלוג של יורם מלצר ב"רשימות":

בדיוק היום חשבתי כמה אין לי התלבטות.
כל שנות ההצבעה שלי הצבעתי למרצ, פרט לשנה הראשונה, בה הצבעתי למפלגה קטנה וסימפטית בשם מפ"ם. מפ"ם התאחדה עם הצרה הצרורה הנקראת שינוי ויחד עם רצ, נוצרה מרצ. ככל שמרצ התרחקה מרוחה של מפ"ם (ציונות, אהבת אדם, סוציאליזם) ונהיתה יותר צפונבונית, יותר מנותקת, יותר איזוטרית, יותר קפיטליסטית סלדתי ממנה יותר. השתלטותו הבריונית של ביילין, שיכול להיות חבר של ליברמן וקפיטליסט לא פחות מביבי, סימנה עבורי את סוף הדרך. מסע הפרסום שמרצ בחרה לעצמה בבחירות האלה הוא לא פחות מהזוי. אין לי מושג (וגם לא להם) מה בעצם הם רוצים. לא ברור מה הם מציעים.
ולעומת זאת - פרץ ומפלגת העבודה כמו מעלים את רוח מפ"ם הרדומה. ישראל זקוקה למפלגת עבודה חזקה וגדולה ככל האפשר כדי שתהיה משל נגד למושחתות קדימה, לימין המטורף ולקפיטליזם החזירי.

נכתב על ידי , 25/3/2006 16:59   בקטגוריות בחירות 2006  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בן: 55




43,906
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרן בר-יעקב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רן בר-יעקב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)