הגיגית

צהריים. קניון, איזור המזון המהיר. לפתע אני שומע מאחורי תיירת אמריקאית (הסטריאוטיפ הרגיל של יהודיה אמריקאית בשנות ה-70 לחייה, כולל החולצה הסגולה והשיער התואם), קוראת לבעלה, שצועד לפניה(כנ"ל, כולל הכובע והמכנסיים הנשרכים הרבה מעל הפופיק): "Here is a table, Bob"  בהצביעה על שולחן פנוי. הבעל מסתובב, ועל חזהו אני מבחין בתג זיהוי ועליו, כמו בסרט מצוייר, כתוב באותיות ענק BOB.