הגיגית

פעמים רבות מביאים את תחום המחשבים כדוגמא למקרה שבו הצליחה האקדמיה ללשון העברית להחדיר מילים עבריות מקוריות, שהחליפו בהצלחה את המינוח הלועזי.

הרהרתי בדבר והגעתי למסקנה שהסוד הוא בעיתוי. המילים תוכנה, חומרה, כונן, מקלדת, מדפסת, קלט, פלט, מעבד, צג,  שרת, רשת, קובץ, רשומה, תוכניתן ואף המלה מחשב עצמה הן מילים ותיקות מאד, כאשר למדתי מחשבים בשנות השמונים המוקדמות, אלה היו המילים. כלומר לתחום היה מילון עברי נרחב הרבה לפני שהפך לנחלת הכלל. כאשר החלו המחשבים לחדור ליותר ויותר בתים הם כבר לוו באוצר מילים עברי מושרש. העוסקים בתחום, שלמדו מחשבים כנערים, השתמשו בשפה העברית ובמונחים עבריים בלי קושי ובלי צרימה וכך הנחילו לקהל הרחב את הכלים והשפה. גם המילה החדשה-יחסית "דפדפן" נולדה פחות או יותר יחד עם הנטספקייפ (מישהו זוכר?) ב-1993 וכאשר האינטרנט הגיע לכל שולחן עבודה המילה העברית כבר היתה בשלה.

מילים שהומצאו באיחור, כדי לתאר תחום קיים ובעל אוצר מילים מספק, מצליחות פחות. מילה שנכשלה היא, למשל, מרשתת עבור האינטרנט, וזאת כיוון שהיא באה באיחור ניכר לאחר שהתופעה כבר נקלטה ובמלה העברית לא היה צורך וחדירתה היא אפסית.  אפשר גם לקחת כדוגמא את "פלאפון", מילה שהוצמדה לדור הראשון של המכשיר כשם מסחרי ו"נדבקה" עם חדירת המוצר. הציבור אוהב ורוצה להשתמש במילה עברית, אבל החלפה של מילה שגורה לועזית במילה עברית היא קשה יותר מקבלת המילה העברית יחד עם המוצר או התופעה החדשה.

אם רוצים להמשיך במגמה על האקדמיה לספק מילים עבריות לתופעות כשהן עוד בחיתוליהן, לדבר עם הקהילה הרלוונטית (הצעירה, בד"כ) במינוח העברי וכשהתופעה הופכת לנחלת הכלל היא כבר תבוא בלבוש עברי. אולם תופעות בימינו מתקדמות בקצב כה מהיר עד כי קשה מאד לבצע זאת. לו היתה מילה עברית מוצלחת ל"בלוג", למשל, כשרק החלה התופעה, המילה היתה תופסת כיום, נסיון מאוחר להדביק מילה נרדפת לתופעה קיימת ובעלת מסורת נדונה לכשלון.