להיות או לא להיות...

אני לא מאמינה שכל כך הרבה זמן לא כתבתי...

אני מניחה שפשוט לא היה לי איך להגיד את מה שבדיוק עברתי..

הכל היה כל כך מבלבל...

אז עברתי מלא בחודשיים האחרונים..

היה לי טוב ממש וגם ממש רע

התקבלתי להיות משקית ת"ש שזה מצוין אך הגיוס הוא רק באפריל....

העבודה בתאטרון כבר הולכת יותר טוב אבל הכסף לא משהו...

היה לי חבר חודש בדיוק אבל גם הוא אכזב בסופו של דבר...

הייתי אמורה לטוס לתורכיה ואז לסיני במקום אבל בסופו של דבר זה הגיע לשלושה ימים ביממלח שהיו לי פשוט  מוצלחים בטרוף ומהנים בצורה שלא חשבתי שיהיה ככה בחיים! ענברי אני פשוט אוהבת אותך!!!!!

כל החברות שלי חוץ מ2 בערך התחילו שירות לאומי או מכינות ואני די בודדה כאן (ועכדיו במיוחד שנפרדתי מתומר)

הכרתי אנשים חדשים, הזויים! גם יותר וגם פחות..

יש בי מצד אחד הרבה יאוש ומצד שני אני מחכה לעתיד זוהר וטוב

החיים שלי הרגע זה פשוט אי ודאות.

הייתי רוצה להיות בטוחה!

 לדעת את עצמי!

להרגיש שלווה!

לנוח ולא לחשוב יותר מדי על הכל.