אני תמיד הייתי נגד לשתות לבד, בטענה מופרכת שאם אתה שותה לבד זה נחשב כאלכוהליסט אבל אם אתה אתה שותה עם עוד אנשחם זה בסדר. כמובן שזה מהשקרים ששיקרתי לחברים ששתו יותר מדי והעדפתי לשתות איתם.

טז היום אני קצת צבועה. כן, אני שותה לבד וזה בסדר. כי זה חלק מהתהליך שלי או תירוץ כזה או אחר. בעיקרון זה כי אני בחברת המון אנשים ואני מרגישה לבד יותר מאי פעם. אני כבר שלושה ימים שותה ומעשנת כדי להרגיש, כי כפיכחת אני כבר לא מרגישה כלום. וכמובן שזו ריגרסיה, וכמובן אם אחפש בהיסטוריה של הבלוג אגיע לפוסט שרשום בדיוק את אותם דברים רק בסגנון שונה. אבל כנראה שזו אני ותמיד אחזור אחורה. ותמיד אעשה שטויות ותמיד אחשוב שזה כחלק מהתהליך שלי. יכול להיות שזה כן, ירידה לצורך עליה או משהו כזה.

וכמובן שבשלושה ימים האחרונים עשיתי דברים שאני מתחרטת עליהם, כשחשבתי על לכתוב את הפוסט הנחתי שאפרט אבל אולי לא צריך, אולי זה יכול להשאר שלי. כי עד כמה שאני כנה כאן, אני לא כותבת הכל, וזה בסדר. הייתי משאירה לעצמי מילות מפתח, אבל אני לא מאמינה שהבלוג כאן לנצח אז זה לא רלוונטי.

אני פשוט במוד של לשחרר, לא לחשוב יותר מדי, למצוא לעצמי שיגרה אפורה ולזרוק צבע בין לבין. והכי חשוב לא לפחד ולא לוותר לעצמי.

אני יכולה לנצח הכל.