מה שעניין אותי היום זה איך המחשב שלי יעבוד
ואתמול- למה הדלת של הרכבת לא נפתחה לי כשלחצתי עליה
ועוד דברים שטחיים אחרים
אבל בכל הריקנות הזו יש לכל דבר משמעות תהומית
הריקנות הביאה אותי לחשוב ולנבור על משמעות החיים שלי
למה אני כאן
מה זה ישנה באמת אם אני אמות?
מה התפקיד שלי בעולם?
גם אם אני אתרום משהו, הוא לעולם לא יהיה אינסופי.
אני אגמר מתישהו..
ועם כל זה- כן חשוב לי מי אני, כן חשוב לי ליצור..
עצם זה שיש לי סדר עדיפויות אומר שיש בי משהו.
אני אגיד לכם את האמת וכל האמת
אני לא חושבת שאני ממוצעת
אני יודעת שאני מעל הממוצע
ומה לעשות, אני מסתכלת מלמעלה על המון אנשים בכל מיני תחומים. ומודה בזה.
(והנה חזרתי לעצבן (: )
אין מה לעשות עם זה.. אני באמת יודעת שרוב מי שמכיר אותי יודע ששווה להכיר אותי..
אי אפשר להגיד שאין לי אישיות. אי אפשר להגיד שאני משעממת..
אני את שלי עשיתי, לא?
וואי ירדתי הכי נמוך שאפשר ><
נו, תנו לי, חודשיים לא היה לי מחשב לא חשבתי אפילו על לכתוב פוסט.
חג שמח אנשים.
אוהבת,
דנה.
(סוכות זה באמת חג דבילי.. ניראה לי שגם דתיים חושבים ככה ומפחדים להגיד)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
