קרובת משפחה שלי, בעצם היא אשתו של בן דוד של אמא שלי, מתעסקת בגניולוגיה, בחקירת העץ המשפחתי של המשפחה שלנו. לאחרונה היא שלחה מייל לאחותי מלונדון שם היא גרה ושאלה את אחותי ואותי אם אנחנו מוכנות לשמוע משהו שהיא גילתה על סבא שלי, משהו לא טוב. הסקרנות כמובן מנצחת והסכמנו.

נפשגנו אתה בבית המלון בנתניה שם היא נופשת והיא הביאה תיק מסמכים אותם הציגה לפנינו אחד לאחד.

במסמכים יש עובדות, ובין השורות של העובדות היא הוסיפה השערות. אתאר פה את העובדות וההשערות גם יחד.

סבא שלי, אבא של אמא שלי , סבא יעקב, הגיע עם משפחתו לאנגליה מפולין בתחילת המאה הקודמת. הוא היה אז בן 13. שנה לאחר מכן המשפחה חזרה לפולין אבל השאירה באנגליה את שלושת הבנים המבוגרים בני 17, 15, ו13. כנראה שהם עבדו ושלחו כסף למשפחה בפולין. ילד בן 13 נחשב אז לילד גדול שיכול לפרנס את משפחתו. במיוחד אם הוא גר עם אחיו הגדולים. יעקב נשאר באנגליה ועבד והתפרנס שם.

המסמך הבא מעיד על חתונתו של סבא יעקב עם סבתא שלי, אסתר. ומסמך נוסף מספר שנולדו להם בת היא אמא שלי, ובן.

לסבא יעקב היה רעיון להקים את הסינמה הראשון ביורקשייר ולשם כך הוא מצא שותף וביחד הם בנו את הבנין, כמובן מעץ כפי שהיו בונים אז. אלא שתקופה קצרה לאחר מכן הבנין נשרף לגמרי, וסבא יעקב ירד מנכסיו.

באותה עת הוא קבל מכתב מאחותו רגינה שנשארה בפולין עם המשפחה. היא התחתנה שם, ובעלה נסע מפולין לאמריקה לחפש את מזלו, ושנתיים לאחר מכן שלח כסף לרגינה שתצטרף אליו. כשהגיעה רגינה לאמריקה היא גילתה שבעלה מרוויח מעט, ואילו מישהו אחר שהכירה מרוויח הרבה יותר. מיד התגרשה מהראשון והתחתנה עם השני ועכשיו הייתה עשירה ומרוצה. בעלה נקרא דויד פרדיס. רגינה הציעה לסבא יעקב לבוא לאמריקה לנסות את מזלו.

ליעקב לא היה מה להפסיד והוא נפרד לשלום מסבתא אסתר ומילדיו, אמא שלי ואחיה, ונסע לאמריקה. 

ועכשיו הגענו לחלק המעניין. במשך חמש שנים תמימות סבא יעקב לא שלח כסף לסבתא אסתר ולא קרא לה לבוא להצטרף אליו. בקץ חמש השנים החליטה סבתא אסתר לא לחכות יותר. היא מכרה את רכושה הדל, לקחה את שני ילדיה והפליגה באניה לאמריקה. 

מה קרה בחמש השנים האלה?

חור שחור זה קרץ לקרובת המשפחה הגניולוגית והיא הייתה נחושה לגלות מה קרה. היא חפשה בכל מקום. בכל מקום ממש. בסוף היא מצאה את השם יעקב ברגמן איפה? בבית הסוהר. בית סוהר שמור. עצם מציאת השם יעקב ברגמן עדיין לא הבטיחה שזה הוא, כי אולי יש הרבה אנשים בשם זה. אבל הגניולוגית לא התייאשה והמשיכה לסרוק את האינטרנט והפעם חיפשה ידיעות בעתון הניו יורק טיימס. היא מצאה ידיעה שיעקב ברגמן וגיסו דיויד פרדיס נתפסו כשברשותם 10,000 דולרים. סכום ענק בשנות ה20 על המאה שעברה. יעקב ברגמן נשפט לתשע שנות מאסר. דויד פרדיס לא נאסר. עכשיו ברור שזה יעקב ברגמן הסבא, אבל הרבה דברים אחרים לא ברורים.

איך תוך שנה מיום הגיעו לאמריקה הצליח סבא יעקב להגיע לרכוש עצום כזה? מדוע גיסו דויד פרדיס לא נאסר? ממה חיה סבתא אסתר כשהגיעה לאמריקה? 

השערתה של הגניולוגית שהייתה איזו עסקת טיעון כנראה שבה סבא יעקב לקח את כל האשמה עליו, וניקה את גיסו, מי יודע תמורת מה. כנראה תמורת כך שדאג לסבתא אסתר, ואולי גם תמורת זה שדיויד קנה לסבא יעקב עסק של פרוות שבו עסק סבא יעקב עם בנו ארתור מרגע שהשתחרר מהכלא ועד מותם.

אמא שלי מעולם לא סיפרה דבר על אבא שלה. מדוע אמא שלי לא רצתה לספר לנו עליו?

כנראה שכולם רצו לשכוח מהסיפור הזה והוא הפך לשלד שהכניסו לארון וסגרו חזק חזק.

אני מרגישה לא נוח בקשר לקרובת המשפחה. האם היה בסדר שהיא התאמצה כל כך להוציא את השלד הזה  מהארון אחרי שאמא שלי טרחה כל כך הרבה להסתיר אותו?

עכשיו אני שקועה במחשבות על אמא שלי. איך הסיפור הזה השפיע על חייה? אני לאט לאט מקשרת דברים, אבל עדיין אינני בטוחה שהייתי צריכה באמת לשמוע את הסיפור.