החלוקה הפוליטית בין שמאל וימין משקפת הבדלים בהשקפת עולם במגוון רחב של נושאים. החלוקה הזו קיימת מהמהפכה הצרפתית ועד כמה שאני יודעת הוא קיים באופן בסיסי בכל העולם. למעשה מדובר בספקטרום שנע בין ימין קיצוני לשמאל קיצוני שכל אחד מאתנו נמצא במקום כלשהו עליו. אנשים בוחרים לאיזו מפלגה יצביעו על סמך שלל שיקולים, אבל בסופו של דבר למרות שיש מגוון מפלגות, יש איזו חלוקה בסיסית בין נטיה לימין או לשמאל. לכן מדובר בשני טיפוסים בסיסיים של אנשים.

ברור שיש אנשים שנמצאים באמצע, ורואים שבחיים יש קצת מזה וקצת מזה. אבל אני חושבת שלרוב האנשים יש נטיה מסויימת, אפילו מזערית לאחד מהכיוונים. יש אנשים שמשנים את נטייתם במשך השנים, אבל רובם נמצאים כל חייהם בצד אחד.

תחומי ההבחנה בין שמאל לימין הם בין השאר: דת, שמרנות מול הפרדת הדת מהמדינה, לאום, חשיבות הלאום מול פחות חשיבות לגבולות גאוגרפיים, כלכלה, נאו ליברליזם ושוק חפשי מול מדינת רווחה סוציאליסטית, חברה, סמכותיות ושמרנות מול שוויון וחדשנות. בסכסוכים בינלאומיים נצים מול יונים. וכו' וכו'.

באחת התגובות לפוסט קודם שלי כמו מניפה כתבה שאם ידוע המעמד החברתי, הגיל, וההשכלה של אדם נוכל לדעת למה הוא יצביע. זה כמובן מוגזם, אבל בעיקרון נכון. יש סיכויים רבים שאדם יצביע בדומה למה שהצביעו הוריו, בהתאם לסביבה בה הוא חי.

מה שמעניין אותי זה מה הפרופיל הפסיכולוגי של מצביעי הימין והשמאל. מה נמצא בבסיס ההבדל הזה. מה הבסיס של השקפות העולם השונות האלה. מדוע אדם מסויים יהיה שמרן, פטריוטי, יאמין שאלימות היא רע הכרחי, ואלו אדם אחר יאמין בערכים אוניברסליים הומניים של שוויון ללא אלימות? איך מתפתחות התכונות האלה, מתי ומה משפיע עליהן?

השקפת העולם שלי לגמרי בכיוון השמאל. בעלי טוען שהוא נמצא באמצע, אבל אני מרגישה שבאופן בסיסי הוא נוטה לכיוון הימין. בתחילת החיים המשותפים שלנו היינו מגיעים לפעמים לוויכוחים בנושאים מסויימים שהרגשנו שאנחנו לא יוצאים מהם. חוזרים וחוזרים על עצמנו, מנסים לשכנע אחד את השני, וכמובן ללא הצלחה.

אחר כך הבנו מאיזה נושאים כדאי להמנע. אבל אני נשארתי סקרנית לנסות להבין אותו. מדוע הוא חושב בצורה מסויימת ואני אחרת? מה עומד בבסיס של ההבדל הזה?

בקיצור, כבר תקופה ארוכה שאני חושבת וחושבת, ונראה לי שיש לי רעיון. חפשתי באינטרנט ומצאתי גם מאמרים שמחזקים את הטענה שלי. ובכן היא ככה: הבסיס נובע מההבדל בין אלה שחושבים שהאדם מטבעו הוא אדם טוב, ואלה שחושבים שהאדם רע מנעוריו. אני לא חושבת שאני צריכה לפרט מי השמאלי ומי הימני.

מי שחושב שהאדם מטבעו רע ירצה להגן על עצמו, ירצה להגדיר את מי שאתו ומיהם אויביו, ירצה חוקים חזקים וברורים, היררכיה לאום וצבא. מי שחושב שהאדם יצור טוב ירצה מדינת רווחה שנותנת סעד לכל, ירצה שלום עם כולם כי יאמין שזה רצונם של האנשים כולם וכו' וכו'. 

האם אין זה הבסיס להבדלים בהשקפות העולם?

ואם זה אכן כך, מדוע ואיך מישהו יגדל להאמין שכולם טובים ואילו אחר יחשוב שכולם רוצים ברעתו??

אני לא ממש יודעת...