ב י ז ת ה י ם

הוא נטל את הידים לסעודה

כמה דקות מאוחר יותר צמח לגובה.

אם  קודם הוא היה נמוך מהדלת בעשרה סנטימטרים עכשיו הוא  גבוה מהמשקוף.

האמת שזה היה מפחיד הצמיחה הזו וניסינו להבין מה פתחיה אכל.  למרות שהוא טען שזה בגלל נטילת הידים.

ומיד קראנו לגמדים של השכונה  וקבענו שהספל של הדוד הזקן שלנו בו השתמש פתחיה לנטילת ידים . מגביהה נמוכים.

וככה זה היה בערך.  פתחיה גבה וגבה. נאלצנו להוריד את התקרה.

ותור ארוך של נמוכי קומה השתרך. ונטל וגבה.

ואז הציע גבי שנעשה מזה כסף.

שכל אחד לפני נטילת הידים יתן משהו.

אותי שאלו איפה יניחו האנשים את המשהו הזה.

רצתי לחדר והבטתי לכל הכיוונים.   ראיתי את הפאה של  דבורה.  

בעצם  ראיתי את התיק של הפאה. תיק עור  שרוכסן כרוך סביבו. ובראשו פתח אויר שיכול לשמש כפתח להמחאות ולשטרות .

הוצאתי את הפאה מהתיק וזרקתי אותה בחרדה על הרצפה.

דבורה לא היתה בחיים. והפאה שלה הפחידה אותי. אמרו לי  שהפאה הזו מחכה לי. כי היתה לנו אותה תסרוקת.  

אספתי את כולם והדגמתי כיצד זה הולך לעבוד.

נמוך הקומה מתייצב. לפני מקום נטילת הידים אנחנו מציבים את תיבת העור. אנחנו מבקשים תמורה כספית קודם הנס.

בערב נספור ונתחלק בכסף.

"עוד לא החלטנו לאן הולך הכסף". אמר חיים.

עד סוף הערב נדע. אמר פתחיה.

פתחיה לבינתים כבר לא ראינו אותו. הרגלים שלו גבהו.  ואנחנו ניהלנו ויכוח והוא צעק לנו מלמעלה. נו. מה עם האנשים. מה עם הספל. 

חייבים להוציא הסכמה של צדיק לנס הזה.

דבורה היתה  צעירה שמתה בלידה. העובר מת איתה. בהשתלשלות טרגית אחרת היו אומרים שאאלץ להתחתן עם פתחיה ולגדל להם את הילד.

ואני לא רציתי לשים לא מטפחת ולא פיאה ולא לגדל ילד לא שלי.

ראיתי איך מצטבר תור ארוך ואנשים נוטלים ידים וגובהים. והבעיה היתה שלא היה מה שיעצור את הגובה הזה.

פתחיה כבר הגיע למימדי ענק. רק שזה לא הפחיד אותו. הוא גם צעק שהוא ינסה לטפס עד אשתו בשמים ולדבר איתה.

ביקשו מפתחיה שיבקש מאלוקים בשמים דרך דבורה  עצה נגד הגובה העצום של כל נמוכי הקומה.  בתחילה זה היה לרובם נחמד אחר כך הם נבהלו .

ופתחיה שטיפס עד לעולמות העליונים וזכה לראות את אשתו המנוחה . דבורה שתשאר לעד בת עשרים וחמש. דבורה החברה הכי טובה שלי הבת דודה שלי זכרונה לברכה .  מה לעשות איתי. עם כולנו. עם כל נמוכי הקומה שלא מפסיקים לגבוה. איתי שאני לא רוצה לשים את הפאה על הראש. איתו שאין לו אישה כבר חמש שנים והוא רוצה אותי רק כחרדית.

דבורה אמרה שהכל יהיה בסדר. וכבר הכל בסדר. אבל אני חייבת להתחתן עם פתחיה  ולשים את הפאה שלה על הראש.

וליטול ידים לסעודה בספל של בעל התעניות. ככה היא קראה לדוד הצדיק שלנו. כשבספל הזה הוא נטל לסעודת סיומי הצום של שני וחמישי

ופתחיה קיבל כוחות עליונים באמצעות הגובה הזה. וגם נמוכי הקומה. והם רק מחכים לחופה שלי שחייבת להתבצע עכשיו.

וככה כולם יחזרו לגובה ממוצע. שכל נמוך יגיש בקשה אישית באמצעות פתחיה לאיזה גובה להחזיר אותו.

ולפי דבורה הכל בסדר

ואלוקים רק רוצה את הטוב בשבילנו.  ודבורה חייכה אלי נשבע פתחיה. שחזר לגובה טוב כי הוא  נשבע שהחופה עומדת להערך עכשיו.

ורץ לחדר ומצא את הפאה על הרצפה. ואמר , ידעתי שהתיק הזה היה מוכר לי.  הרי דבורה התעקשה ללדת עם הפאה. כי זה הכי כשר. 

 היא פחדה שהמטפחת תעוף לה מהראש.

איזו אישה קדושה היתה דבורה ואת קרוצה מאותו חומר טוב.

ותיבת העור מלאה כסף. ומה יותר טוב מלתרום ל"הכנסת כלה"?