שָׂדֶה אֲפַרְסֵקִים תָּמִים
הָפַךְ לְגִבּוֹר.
מִלִּים שֶׁעָבְרוּ בְּאָדֹם נִסּוּ לִפְשָׁט אֵת מַגָּע הָאֲדָמָה.
חַיִּים שֶׁלַּמַּיִם שֶׁחַיִּים עָגֹל מטריפים אֶת הָרְצוֹנוֹת.
אַתָּה רוֹצֶה מִישֶׁהִי וְהִיא רוֹצָה אוֹתְךָ.
כָּכָה טוֹב.
אִם הַמִּקְצוֹעַ שֶׁלִּי לֹא הָיָה שֶׁל צַבָּע
הָיִיתִי מְיַצֶּרֶת חֻמְצוֹת וּשְׁמֵנִים
וְזוֹרַעַת אֶת התישבי.
אִם הַמַּזָּל שֶׁלִּי לֹא הָיָה הָפוּךְ הָיִיתִי מִתְפַּשֶּׁטֶת מוּל הַחֲלוֹמוֹת.
מתערטלת מוּל הַמִּלִּים. נֶאֱנַחְתָּ מוּל הַחֲלוֹמוֹת.
אִם הַמַּגָּע שֶׁלִּי לֹא הָיָה שֶׁל פְּתִיתִים
הָיִיתִי מְנַחֶשֶׁת שֶׁאַתָּה הַזְּאֵב הֵרַע.
אִם הַנָּחָשׁ שֶׁבִּי לֹא הָיָה יָרֹק
הָיִיתִי מַקְטִינָה אַתְּ מִדַּת הַקִּנָּמוֹן וּצְנִיחַת הַמַּיִם וּצְרִיבַת הַשֶּׁתֶן.
אִם הַמַּגָּע שֶׁלִּי לֹא הָיָה אָפֵל הָיִיתִי מֵעָלֶה בָּאוֹב יְדָעוּנִי.
אִם הַבָּחוּר שֶׁבִּי לֹא הָיָה מֵת
הָיִיתִי מְיַבֶּשֶׁת בִּצּוֹת שְׁלֵמוֹת כְּדֵי לְטָרוּף אֶת הַקְּלָפִים.
וְקַל לֵךְ לְדָבָר.
קַל לְךָ לֶאֱהֹב.
קַל לֵךְ לְהַאֲשִׁים נָשִׂים בִּכְשָׁפִים.
קַל לֵךְ לְעֶבֶד אֲדָמָה.
קַל לְךָ לְזָבוּחַ קָרְבָּנוֹת
קַל לְךָ לֶאֱהֹב אוֹתָהּ. הִיא יָפָה. הִיא מְסַקְרֶנֶת הִיא רוֹחֶצֶת בְּסִיר חָלָב.
קַל.
כַּמָּה קַל.
וְכַמָּה קָשֶׁה לֶאֱהֹב אוֹתִי.
שמור בטל