ואוו נטוש פה (;
יוצא לי לחשוב הרבה בימים אלו, כשהחוסר מעש משתלט על המחשבה.
יוצא לי להתגעגע, לא יודעת בידיוק למה, כנראה שזה יותר לזכרונות, למה שהיה פעם.
וכמובן שהחלומות ההזויים שהתת מודע לא מפסיק לשלוח, נראה לי שאני קוראת יותר מידי ספרים.
חלומות על תקופות, על אנשים שכבר לא חלק מחיי אבל זה מרגיש כל כך אמיתי שכשאני מתעוררת אני צריכה כמה דקות להתעשת כדי להבין שזה תעתוע של מוחי היצירתי.
נזוי איך אני חוסכת כסף פתאום כסף, פשוט אוספת אגורה לאגורה, לא יודעת זה גורם לי להרגיש יותר טוב כשיש לי כמה ג'ובות, כאילו יש לי יותר שליטה על החיים הדפוקים שלי שחומקים לי מבין האצבעות.
אחחח..טוב נו לפחות אני אדם תרבותי בזמן האחרון, המון מוסיקה וספרים, זה עושה קצת טוב על הלב כשדברים אחרים כל כך מאכזבים.
אני כבר לא יודעת מה אני מדמיינת ובמה אני רוצה להאמין ומה המציאות. המוח שלי כזה יצירתי לפעמים שאני לא מבינה איך אני לא מתעלת את זה לדברים יותר מקוריים ושימושיים, טוב נו זאת אני חסרת שימוש לחלוטין.
קצת כואב לי בחירות שעשיתי, אני לא יודעת אם זה טעויות אבל אני מנסה להמשיך עם האופטימיות ולקוות שהכל באמת לטובה ומה שיתפקשש יתוקן איכשהו.
רק הצלחה לכולם, לפעמים אני מצטערת שאני לא אדם מאמין אני בטוחה שזה מעודד להבין שיש איזישהו כוח עליון ששומר עלינו.