אופוריה זמנית

אני נגשת למלאכה חמושה בעט וברוח קרב, מסתערת על התשבץ כמו מסתערב עיוור. העיניים מתחננות למשקפיים, אבל הראש אומר לא, תתמודדי! אולי אפילו תשפרי את ראייתך אם מעט מאמץ ותרגול, אולי אור השמש הנופל על האותיות יחדד את המיקוד.

הגדרה ראשונה:  מעונות השנה 3 אותיות

קלי קלות, יש 4 עונות. אין אופציה לטעות.

קיץ, אני צוהלת. לא??? הרי אין זה חורף ואביב, אלא אם המחבר התכוון לחֹרף בכתיב חסר... גם לא? אולי סתו ללא יוד? לא ולא. אוי ואבוי המציאו עונה חדשה.

מגגלת - אין. 4 עונות וכולן ישנות.

עושה מאמץ נוסף, מצמוץ, מיקוד ופתאום מתגלה ההגדרה הנכונה - ממצוות השדה. איך ראיתי מעונות השנה? לעיניים פתרונים.

הגדרה שניה: אי בתאילנד מסתיים בנ.י.נ. סכנין? נו אני יודעת שלא, אבל לא יכולה להתעלם מהנקר שיש לי במוח, סכנין... סכנין... די כבר, זו לא סכנין, זה בגלל המונדיאל? סכנין תמיד מתקשרת לי לכדורגל, אני מנחמת את עצמי, את לא אשמה אלה השידורים שהמסו לך את המוח.

אמנם לא הייתי בתאילנד אבל מכירה מספר שמות של איים, אף אחד לא מתאים.

קחי משקפיים קופץ אצבעוני מתוך הקופסא השחורה שלי, למה את עושה לך את החיים קשים? את אמורה להשתעשע, לא לסבול.

ביג נו! אני אתגבר, אני אפתור ללא עזרים, אפילו בלי טובות מהשמש שתאיר על המילים, גם בחושך אני אצליח.

פותרת על אוטומט ללא צורך במשקפיים - לץ, מטבע יפני, נחל, אות באנגלית, אות ביוונית... אופס, זו כבר אופרה אחרת. מה לי וליוונית? אני זוכרת בסך הכל 4 אותיות: אלפא, בטה, ג'מא, דלתא, אז מה אם אמי ידעה יוונית? הכרתי אולי גם תטא כי בלדינו פרושה ציצי. ופאי כי משהו נשאר מהמשוואה הזו של המעגל. מפליא שאני מגלה שאוצר האותיות גדל ככל שאני חושבת על כך ולכן אפסיק פן יתגלה שהאוצר שלי ראוי לספר הרפתקאות.

עד כאן תשבץ רגיל, יש גם תשבץ של "שבור את הראש" אז עם ראש שבור בוודאי שלא אוכל להיעזר במשקפיים.