אופוריה זמנית

                                                                             14.9.2006

נדנדה

אני מתקרבת, אלוהים

אני מתקרבת,

פולטת אנחת רווחה.

אל תשאלני "מי את"?

אמור מי אתה

ויורדת, יורדת, יורדת.

עוד תנופה ברגליים,

מתרוממת אל על

בשיער, הרוח נכנסת

איזה אושר בשער,

איזה קול צעקה

ופוחדת, פוחדת, פוחדת.

מעלה מטה, מטה מעלה

ציפורים מנקרות בראשי

מעלה מטה, מטה מעלה

נקרעים חלונות בנפשי.

אני מתרחקת, אלוהים

אני מתרחקת

מבליעה שאגות של שמחה.

אם הייתי אני

ההיית אתה?

ואם לאו, קח הרוח

עמך.