אופוריה זמנית

                                                                                      1.10.2006

עננים

עננים לבנים נוסעים בשמים

חבורות, חבורות.

מזחלות שלג מחליקות בשתיקה

לשנות את פניהן, לחלוף.

מהמורה דמיונית נקרית באקראי,

פני הכלב משתנים

- פני הדור,

פה פעור, צחוק זדוני

התפזר. שב עריף לאסוף

אדווה חרישית לספינה משייטת,

בלי דעת שבטנה כבר טרופה

רוח סתיו אמה ואצבע זוקפת

לגרש זוג הרים בדרכה.

עננים אפורים מתעכבים בשמים

גדודים, גדודים.

פניהם מתהווים, בנפלם על פי בור,

לישישה שבעת נדודים.

מקל הליכה נתלש מידיה,

תרמיל שנתלה על גבה

התנחל על בטנה של אשה הריונית

שמימיה שפכה לאיטה.

גשם ראשון.