אופוריה זמנית

עכשיו שמיומנות החיתוך שלי משתפרת, אני מתכוננת לשלב הבא - ברית מילה. אשת בשורות אני, אצלי לא יראו טיפה של דם, אין מצב. (אני עוד לא יודעת איך לעשות את זה, אך משסימנתי לי מטרה והגדרתי יעדים בכוונתי גם  להשיג אותם).

אז נכון, הראייה שלי לא 6/6 ואני מקבלת עוויתות באצבעות לפעמים, רק לפעמים  ומה זה לעומת  תכנון חיתוך מוקפד, זהיר ועיצוב לעילא ולעילא? סכין כבר יש לי.  טרם החלטתי אם גם לשדרג בריתות ולסלסל את שוליהם של האיברים שיפלו לידי (תרתי משמע). 

כידוע לכם ולי, כדי לערוך בריתות, מתבקש שאהיה יהודיה חסודה ,כשרה ושומרת מצוות. אז יהודיה אני כן, כשרה? אולי אבקש שיכשירו אותי 3/4 שעה במלח גס, 

כדי לשמור מצוות, אני צריכה ללמוד את כולן.  אז חיפשתי קיצור דרך נכנסתי לוייז - לא מצאתי . אוף היהודים האלה, עד שממציאים משהו. לכן חשבתי על דילוג מעל המשוכה הזו היישר למצוות החזרת יהודים אבודים בתשובה.  כדי להוכיח שאני בדרך הנכונה בחרתי ליישם את משנתי על הפסל הניצב על המזנון , שטחתי בפניו את משנתי ובדרך פלא התרצה והסכים לחבוש כיפה מהודרת.

 הוא כבר שומר שבת כמעט כהלכתה. למה רק כמעט, תשאלו? כי לדאבוני טרם נגמל מעישון מקטרת בשבת.

אמא

כל
כך הרבה

רציתי
לספר לך

ולא
שחתי דבר.

גיליתי
-

זולת
ההכרה שעדיין

תוססות
בי בבואותיך

באותן
סצנות שאין להן סוף,

ידך
עודה מלטפת

את
מצפוני.

23.2.13