אופוריה זמנית

נמאס לי לעמוד על המשמר.

כל שבוע הסיפור חוזר על עצמו, לפני שאוספים את הזבל יש את ההוא שמקדים ומוציא את הפחים ממחבואם.

אז זהו שאצלנו הוא מדלג בצעדי בלרינה ואם בפוינט נתפס לו השריר אז הוא אוסף מלמעלה מספר שקיות כדי לדלל את התכולה, בדרך מפזר על הכביש מספר  פרודוקטים איך לומר? לא מלבבים משליך לצפרדע של השכנים וממשיך בדרכו.

אתמול כבר חטפתי את הג'אננה. קראתי לו בקול מאד סמכותי ומתנשא (פויה!) ודרשתי שיוציא את הפח ממחבואו ויביאו אחר כבוד אל שפת המדרכה. הוא התעלם, נו מה חשבתם שהצלחתי לעשות עליו רושם? הוצאתי בעצמי.

נאלצתי לאמץ את מיתרי הקול שוב וצרחתי שאגרום לפיטוריו אם לא יואיל בטובו לבצע את המוטל עליו אבל הוא החליט שאני ממשפחה של עבריינים וגם אני עבריינית והמשיך הלאה בזלזול.

פניתי לקבלן שבמקרה אני מכירה אותו. הוא הנהן בראשו. בשבוע שעבר הוא שאל ביוזמתו אם פינו לנו את האשפה (התלוננו במוקד העירוני מספר פעמים ולכן הגיעו במיוחד לאסוף אצלנו לאחר שבכל השכונה האשפה נאספה ורק אצלנו לא, בעצם אולי לא רק אצלנו גם אצל השכנה ממול).

אני לא רוצה לקנות את הצפרדע, מספיק לי פח בגודל בינוני שנכנס לבטונדה ומתחבא מחתולים, בגלל זה מגיע לי עונש?

יש לי טוחן אשפה דבר שמקטין את כמות השקיות שרצות לזבל, ותאמינו לי רצות כמו משוגעות רצות, מספר פעמים ביום.

זהו אני אובדת עצות, ממש לא מתחשק לי להיות רעה ולהתלונן עליו , אבל כמה אפשר?

להשאיר

לא לומר הכל:

גם העץ אומר רק גזע ועלים

ומשאיר שורשים באפלה.

לא לעבור כל הגבולות:

גם אלוהים מספר רק שמש

ירח כוכבים

ומשאיר יקומים

למכאובי הדעת

לא לפרש אדם עד תום.

                                     שלמה טנאי

כיוון שיש לי נטיה לכתוב הגיגים, מילים, רעיונות, על פיסות נייר על מנת שלא לשכוח ולהשתמש בהם בבוא הזמן, או ההשראה, תמיד אגלה באחד מכיסי התיק פתקים שעליהם משורבטות מילים.

היום מצאתי במשרד, דף עם הוראות לתוכנה חדשה שהתחלנו להשתמש בה לפני מספר חודשים ומאחוריו גיליתי את השיר הזה, אמה מה? כשהתחלתי לקרוא את השיר הייתי משוכנעת שאני כתבתי אותו, ואמרתי לעצמי וואלה אני טובה, אני חייבת להדפיס אותו, כל זאת לפני שגיליתי שציינתי גם את שם המשורר.

תודו שזו פאדיחה... אבל תודו גם שיש לי כושר זיהוי לשיר טוב.

בתי הזכירה לי שהעתקתי את השיר במסעדה שליד שוק הפשפשים, פועה שמה, אחלה מסעדה עם תפריטים מקוריים, אוכל טוב וסגנון ייחודי של עיצוב.

עכשיו צר לי שלא אני כתבתי את השיר, מה לא יכולתי לכתוב כמוהו??? כנראה שלא!!!

על פירוש גורדון או פירוש דובשני שמעתם? שמעתם! מי לא זוכר את הספרים שהקלו על הכנת שיעורי הבית בתנ"ך ?  אבל מי  שמע על פירוש רחל? אל תתפסו להלקאה עצמית. אין דבר כזה.

בילדותי, משלא היה בנמצא  הכסף למותרות וספרי תנ"ך עם פרוש של גורדון או דובשני, נחשבו למותרות, ישבתי וכתבתי פירושים כיד הדמיון הטובה עלי, בהנחה שהמורה לא תגלה.

היום אני חושבת שזו יצירתיות אבל בעבר ידעתי שזו  עצלות (לחסוך את ההליכה לספריה העירונית) מלווה בשאננות שאף אחד לא ינחש כי הפרושים הכתובים במחברת, הם פרשנות שלי בלבד, אלא אם כן אדרש להקריא את מה שכתבתי במחברת.

כל זמן שהשורות הצפופות הוכיחו שישבתי בבית והשבתי על השאלות, די היה בכך, מבחינתי.

לאחר קריאת הספר "שבע אמהות" של  יוכי ברנדיס, פתאום התעוררה השאלה האם אין היא עושה את אותו מעשה שעשיתי אני בילדותי? נותנת פרשנות משלה אמנם מבוססת על ידיעה של התנ"ך על בוריו, אך בכל זאת היא לא מסתפקת בחז"ל ודומיהם אלא מחליטה שאותה לא מאכילים בכפית, ועושה עבודה לתפארת.

יוכי עוררה בי את התשוקה לשוב לספר התנ"ך  ולקרוא בין השורות, מבלי להזדקק לחכמינו.