אופוריה זמנית

יצאתי מדעתי,

נחמד בחוץ

אין מלחמות

 - בא שקט.

מישהו הציץ בי

מאחורי הדלת,

במגדלת זכוכית,

האבק שלנו פה,אמרתי

נח בשקט על מקומו

אין מי שידריך את מנוחתו.

 יצאתי מדעתי כדי להירגע

 מישהו הדליק פנס

 ומזכיר לי להיכנס 

לפני הסערה.

פשטתי את מעיל

הזיכרונות

המעיק

עתה תוכלו לגשש אחר

שורות חוטי ערב              

לנבור בכיסיו                

הנסתרים.                    

ולמשש את התכים הכמוסים

שהכלבתי עד אמש.

- - - ועתה קר.

                                                ‏26.04.2008

צלעותיי סורגים

על לבי

- פיו לואט דרור

עיניו נוטפות דם

ושוטר קשה עורף

מצליף ציר בזרועותיי  

מלגלג לאידו

שׁבִי, דינו יגזור

בעוון בריאתו

בי.