לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My Own Fairytell


היי קוראים לי יעל ואני בת 15 מתל אביב קיצר החיים שלי בסדר אבל יש קטעים חח.. אז כנסו תגיבו ו.. תהנו


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2008

הקטנה שלי...


לא יודעת למה אבל פשוט הייתי צריכה לכתוב את זה.. אורי.. קטנטונת שלי.. המבט שלה היום כשליוויתי אותה לאוטו של אבא של טאי אחרי ששתיהן רבו ואורי לא רצתה להיכנס לאוטו או בכלל להיות עם טאי.. המבט שלה.. של הילדה הכי יפה בעולם בלונדינית עם עיניים ירוקות כחולות כאלה פשוט מדהימה וכשהיא מחבקת אותי או נותנת לי נשיקה זה הדבר הכי חמוד בעולם במיוחד כשהיא אומרת שהיא אוהבת אותי או שהיא אומרת שהיא הכי אוהבת את איש הפח (אל תשאלו).. אני פשוט נמסה! נכון שתי הילדות בנות שש האלה החליטו להתנקם בי קצת היום בחזרה אבל אורי היפיפיה הזאת איך שהיא לא רצתה ללכת אז הצעתי לה שאני אלווה אותה לאוטו וטאי שצילמה אותי בפלאפון של אבא שלה (שאגב מסכן הבנאדם! חח..) והראתה לי תמונות מצחיקות שלה אבל.. אורי שלא יכלתי לא לשים לב כמה שהיא חיבקה אותי חזק ולא רצתה להיכנס ובכלל להתקרב לאוטו וכל הדרך מהאולם לחניה הייתה עם שתי ידיים עלי או יד אחד עלי ויד אחת משפשפת את העין.. אני לא יודעת אם זה בכי אבל אני לא יכולה המבט שלה.. הילדה המדהימה הזאת עם שתי קוקיות שאגב שתיהן איך שאני נכנסת ישר צועקות יעל מה שממש משעשע אותי שתיהן יפות בצורה לא נורמלית שתיהן מתוקות שתיהן מצחיקות בצורה מוזרה שבגלל שזאת אני ברור שאני מתה על זה חח.. אבל אורי.. אני מקווה שהן השלימו כי המבט הזה שלה והנסיון שלי לנסות להשלים ביניהן או לפחות להצחיק את אורי כי לטאי בכלל לא היה איכפת...

כמה שאני אוהבת את שתיהן אבל לפחות עכשיו.. לפחות היום.. המבט של אורי עם העיניים הירוקות שלה בשמש והצורה בה היא חיבקה אותי כ"כ חזק פשוט הרגע הזה לא עוזב אותי..

נכתב על ידי , 21/6/2008 03:38  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



ill come back when you'll call me


 מה אני יכולה להגיד נמאס לי לחלום עליו נמאס לי להרגיש שעשיתי את מה שעשיתי.. במיוחד שעכשיו הוא לא מדבר איתי..
עכשיו כשהוא יחזור לארץ הוא הרי לא יגיד לי שהוא פה.. וגם יובל לא יגיד לי שהוא פה..
זה מתחיל כהרגשה שגודלת לתקווה שהפכה למחשבה שקטה שהפכה למילה שקטה יותר והמילה הזאת גדלה וגדלה ואז הפך להיות קרב של בכי .. אני אחזור כשהוא יקרא לי..אין בכלל צורך להגיד שלום...

לצערי אני עדיין לא עומדת להגיד שלום..
עוד לא...במיוחד לא עד שהוא יראה את עצמו.. במציאות .. ולא בחלומות שלי..
ועכשיו השיר הזה גורם לי לבכות כי ככה.. אני צריכה לטוס מפה.. ודחוף.. אני כ"כ רוצה את זה..את ההרגשה של רחוק של החופש.. אני רוצה ניו יורק.. ומחזות זמר..וסרטים, ההתלהבות לראות דברים ישנים וחדשים והריגושים שבאים ביחד עם כל החוויות האלה.. וההרגשה של הטיסה.. כשאתה טס אתה יודע שעומד להיות לך טוב.. וכשאתה חוזר אתה יודע שאתה כבר רוצה למיטה שלך ולבובי חח..

אני רוצה שהוא יחזור באמת.. אני רוצה שהוא יענה לי.. אבל כמו שלמדתי היום.. דברים לא קורים אותו דבר פעמיים..

נכתב על ידי , 9/6/2008 00:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי: 

בת: 33

ICQ: 208388534 

תמונה




5,849
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל*+*יעלילולי*+* אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על *+*יעלילולי*+* ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)