יאא אני לא מאמינה שהמסיבה שחיכינו לה איזה 500 שנה חחDD:
-
אני חייבת להגיד משו, משו שאני הכי שלמה איתו.
אני חייבת להגדיש פינה בבלוג לבנאדם שאולי אני מכירה אותו רק חודש וחצי, אבל אני מרגישה שאנחנו מכירים כל החיים.
איך זה התחיל? זה התחיל בעצם מזה שדנה (היפה שלילילי) החליטה להכיר לי את חבר של סהר, שזה אנטון.
זה היה הכי לא צפוי בארץ, סתם מתקשרת בדיוק זה יצא יום שישי שאני בב"ש, ובדיוק הייתי כמה דקות מפארק י'א, משם זה התחיל, שיחות באיסי שזרמו עד 5-6 לפנות בוקר.. ולאט לאט התגלגל:]
בהתחלה זה נשמע לי הכי הזוי והכי מוזר, אני עד עכשיו לא מעקלת שזה היה צירוף מקרים ענק, אני כ"כ שזה קרה, כנראה זה הגורל כזה.
לפני כמה ימים היינו חודש, טוב לי באמת טוב לי, למרות הכל, כל השטויות וכל הדברים מסביב, אני מרגישה טוב איתך, שלמה איתך, מזמן לא הרגשתי ככה,מזמן.
אני מאחלת לנו שזה יצליח,וימשיך כמו שזה עכשיו, שנשים זין על כל מי שמסביב, על כל מי שמנסה להפריד ומי שסתם מציק.
כשרוצים, אהבה תמיד מנצחת.
אנטון, מאמי אני אוהבת אותך. :)
-
ואיך ככה?
החיים יפיים אנשייםםם!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
