דייי נמאס ליי כבר
נמאס לי כבר אני מנסה להיות שמחה אני מנסה להפסיק להיות
הדבר שאני הכי שונאת אני מנסה לא להיות עצובבה אי מננסה וזה לא הולך..
אני מנסה להפסיק את הדמעות.. והם באות יותר.... אני מנסה לחייך אבל זה לא
אמיתי זה לא חיוך מתוך שמחה.... זה לא חיוך מתוך רצון...זה חיוך שמתחתיו
יש בכי בכי חזק... אין לי כוח לחיות בבית שלי נמאס לי .. נמאס לי.. הבית שלי
לא אומר להיות המקום שאני אמורה להיות מוגנת בפנים... .??.
אז למה שאני שם אני רק רוצה לצרוח... ולרצוח מישו!
... אני רק רוצה שהשנים יעברו כדאי שאני יעוףף מכאן יעוף מהבית הזה..
אני לא רוצה להעילם מהעולם אני רוצה להעילם מהמציאות אני רוצה להעילם מכאן מאיפה שאני..
אני רוצה להעילם למקום אחר לחיים חדשים! בלי המשפחה הזאת!