קץ החופש. מה עכשיו?

לא עשיתי עבודות. לא קניתי מיקודיות. לא פתחתי שום ספר או מחברת. לא הופעתי לתיגבורים. רק ישנתי, חלמתי בהקיץ, התאבלתי וקפצתי מחנות קרמיקה אחת לאחרת.

האור היחיד שלי עכשיו בתקופה שתבוא הוא הבית הזה.

בית שלנו. סוף סוף.

אחרי כ-10 שנים של נוודות, סוף סוף מקום להשתקע.

זאת יהיה המעבר ה...

ממ..

יפן

ר"ג

גבעתיים

אילת

אילת

ירושלים

מודיעין

מודיעין

ר"ג

ר"ג

ר"ג

*הבית החדש* תסתדרו בלי כתובת.

.....

המעבר האחת עשר?

הדירה השנים עשר?

בהחלט. יכול להיות שגם שכחתי משהו בספירה.

מעניין כמה זמן אני אגור שם. בסך הכל אני מתה לצאת מהבית. כי נמאס לי.

מצד שני אני בטח יהיה עצלנית שכזאת כל חיי ולא יוכל לשלם שום שכירות.

אני משערת שבסוף חיי אהיה מין יפיופה כזאת שתתחתן עם בעל עשיר.

גם פיתרון, אבל אני לא יכולה להסתמך על זה... נכון?

אז חייב ללמוד? לא בהכרח.. אני רוצה להיות.. ציירת? לא. לא ניראה לי.

אולי..

נו אז מה אני יעשה?

ידעתי שאני לא יאהב את החופש הזה מלכתחילה.

גם כן חופש.

אולי לא עשיתי כלום, אבל ביליתי את כל הימים והלילות בהרגשה של בזבוז.

בסימן שאלה,

איה.