יש טעם לחיים. יש טעם לחיים, ואני אפילו אגלה לכם מהו: החיים הם בטעם מאפה תפוחים. לחיים יש מילוי תפוחים מתוק וטעים במרקם לא ידידותי, וגם מעטפת בצק חסרת טעם אך אוורירית למגע. מי שידע להתעלם מהפיכס ולהתמקד ביאמ יזכה לחיים מאושרים ומתוקים. כמו כן, מכיוון שהצלחתי להגות את המטאפורה השנונה הזאת, אני מרשה-לעצמי-לרשום-לזכותי מעל הדפים הוירטואלים של בלוג זה שתי כוכביות מחייכות, אחת לכל כיוון (**) (?!).

היום אצא למסע המפרך אל עבר מודיעין-עיר-העתיד מצויידת בשתי הכוסיות הרגילות. בעיר העתיד נפגוש את הכוסית השלישית, האחת-והיחידה-שאין-כמוה-ליטל, ונהנה מאוכל משובח ומריחת לקים הדדית+סליפ-אובר (ומי יודע מה יקרה באישון ליל... לתשומת ליבך, שני-עור-רך-כמו-פוך-אווזים).

בעבודה החדשה הוכתרתי (הומלכתי) בתור ה"שקטה", זאת שאם לא רואים אותה אז אין שום דרך לדעת שהיא בחיים. זה מצחיק במידת מה, אבל לא נורא, עדיף כך. החבר'ה דווקא אחלה בחלה, כניראה שאני רק צריכה להתרגל. מחר יש לי "סימולציה" (בלעעע), שזה אומר לעשות מין משחק תפקידים עם האחמ"שית על כל מיני סיטואציות בעייתיות עם לקוחות.

דף חדש נפתח?

יום טוב,

איה.