לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שמש, ים, בחורות


הייתי היום בים. אין לי בגד ים, אז הלכתי ללא. לראשונה בחיי חשתי כמו נזירה כאשר אני לובשת מכנסון פיצפון וגופית בטן נדיבת מחשוף. תמונות בהמשך. סתם. לא.

 

אל המים מן הסתם לא נכנסתי, למעט טבילת רגליים + גל גדול שאוכל הכל וקצת שטף לי את הקצה של מכנס. לא תפסתי מי ישמע צבע, חוץ מבגב התחתון, שאלוהים יודע למה שם אני נהיית הכי חומה הכי מהר. מה שכן הצלחתי לתפוס זה חול, המון חול. חול בידיים, ברגליים, בפנים, בבטן, בגב, בשיער ובשאר מקומות אפלים.

 

היה פאן. הכי פאן היה לטבול את הרגליים במים ולהרגיש את הבריזה. מיד אחר כך, במקום השני במצעד הפאן, נמצא הארטיקרח שאחרי (דובדבן, כמובן). במקום האחרון והלא מכובד נמצאת הריצה מהחוף אל הברזים/מלתחות תוך כדי שנשרפות לנו (לחברותיי ולי) הרגליים. כשסוף סוף דרכנו במקום צונן (והכל יחסי, כן?), יכולתי להביט לעצמי בכף הרגל ולראות שהיא פשוט אדומה, חרוכה עד כלות. אבל לא נכוויתי ולרגל שלום.

 

קיבלתי היום הודעה מצערת (ומעצבנת גרר) שקצת הוציאה אותי מאיזון. יהיה בסדר אני אומרת, הכל לטובה אני יודעת, אבל אבל אבל... =\ אוף! מזל, אבל ממש מזל, שלפעמים אני חסרת סבלנות....... הממ... סיבה אחת לחייך :)

 

 

דינוזאורים לסיום:


 

 

 

 

;)

 

איה.

נכתב על ידי , 13/8/2007 15:37   בקטגוריות תמונות, שחרור קיטור  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יחס אנושי 2X


 

 

1/2

יחס אנושי חם:

 

אחרי שנואשתי כבר מכל הרופאים בקופה"ח מכבי, מצאתי לעצמי קצת יחס אנושי חם במכון הפיזיותרפיה. חיוכים, שאלות, בדיחות, טאקט. הפיזיותאפיסט החביב לא ציווה עלי לפשוט חולצה בחוסר סבלנות, אלא הצטער מראש והסביר שהוא חייב לבדוק את עמוד השדרה, ענה על כל השאלות שלי מבלי לגרום לי להרגיש טיפשה [בניגוד לאנשי מקצוע אחרים שברגע שלא הבנתי איזה מונח מסובך שהם למדו באוניברסיטה הם משחררים איזה "ווווףףףףףף" ומסבירים כאילו עומדת מולם ילדה עם פיגור שכלי]. הוא אפילו ביצע לוחמה פסיכולוגית מסוג מחמאות בצורת העמידה שלי: "עכשיו, אני יודע שאת רזה וצעירה ואין לך מה להסתיר באזור הזה *מסמן על הבטן שלו*, אבל את צריכה לעמוד בצורה כזאת (להכניס את הבטן אחורה ולהבליט קדימה קצת אגן :( ) כדי להקל על כאבי הגב".

 

אז קיבלתי כמה תרגילים ונרשמתי לקבוצת אימון גב תחתון. אני חייבת לסדר לעצמי איזה דיסק של שירים שקטים כדי לשמוע בזמן האימון הזה כי זה משעמם תחת. אם לא די בכך, נאסר עלי לשבת בברכיים מכופפות יותר מ-90 מעלות, מה שאומר שישיבה מזרחית זה no no, שינה בתנוחה עוברית גם. אחר כך חוזרים לביקורת וניראה לאן ממשיכים. רק צריך להתמיד.

 

 

2/2

יחס לא אנושי:

 

איכשהו בכל סוכנות נסיעות אני מוצאת את עצמי מול גברת בת 70 פלוס מינוס עם עודף משקל וחסר אבסולוטי ביכולת איפור.

 

הגברת השמנה ששמה את האודם בחוסר סימטריה:

כעסה עלי ש"את לא מבינה שזה יולי אוגוסט והכל יקר?!" והציעה לי רק מלון אחד (יקר).

 

הגברת הזקנה והשמנה שלא יודעת להשתמש במחשב ומדברת לאט:

כעסה עלי כשאמרתי לה שהיא עברה את העמוד של המלון שהיא הציעה לי "אני עובדת פה! אני יודעת מה אני מחפשת! זה חלק מרשת מלונות, זה רק ניראה אותו דבר!" רק חבל שהיא לא ידעה שברשתות של מלונות לרוב כל מלון מציע בדיוק אותו דבר.

 

הגברת הזקנה שמחזיקה שתי שפורפרות טלפון אחת בכל אוזן:

לא הסכימה להציע לי מלון זול, וכשהטחתי בה שמצאתי כבר מלון זול יותר היא אמרה "אוי נו, המלון הזה? במלון הזה באמת יש סיכוי למחיר יותר זול... אם זה מה שאת רוצה...." ונתנה לי מחיר אפילו זול יותר מההצעה ההיא.

 

הגברת שנראת בול בת 22:

צעקה באכזריות ובזעם בלי מוסבר: "לא מקבלים במלונות בארץ מתחת לגיל 21!!!!!!!!!".  והיא נותנת לי מין טון כזה של "מה?! זה לא ברור?! לא ידעת את זה?!" מאיפה לי לדעת!?!?!!?! אני לא סוכנת נסיעות!!! בשביל זה באתי לשאול!

 

 

ולנושא קצת אחר תחת אותה כותרת:

בבית הספר ההומאניסטי ואוהב האנוש שלי החליטו לפרסם באינטרנט את שמות התלמידים שלא שילמו עדיין לנשף הסיום. כי זה מאוד יפה מצידם להציג את שמות התלמידים עם האמצעים הכלכליים הדלים לראווה. אם כל כך חסר להם כסף שירשו כניסה של אנשים מבחוץ (כאשר לכל תלמיד מותר להביא בן זוג אחד בלבד), או שרק יציגו את מספר התלמידים שעדיין לא שילמו בכל כיתה, במקום לתת בצורה מפורטת את השמות.

 

 

 

 

שנזכה לימים קרים יותר,

איה.

נכתב על ידי , 25/6/2007 09:55   בקטגוריות שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכה אפורה


טלפון שמעיר.

 

הפעם, לאורח פלא, לא חשבתי לרצוח את המצלצל. אפילו הודיתי לו על אינפורמציה מועילה (בשיחה שנייה, בראשונה לא יכולתי). מי שהואשם בהיזדמנות זו בפשע הנורא הוא משרד החינוך. כאילו, הוא תמיד אשם, אבל הפעם הוא מואשם בפשע מיוחד.

 

זין. תפטרו כל מורה ששובת, אתם המעסיקים, לא? מורה טוב לא ישבות. וזה מוכיח את עצמו. המורים שבאמת אכפת להם (ורובם גם המורים היותר טובים) הם נגד האופן שבו מתנהלת השביתה. וההסדר הזה (שובתים בלי לשבש בגרויות ו"הכנה לבגרויות") זה בולשיט. עד שהמורים יבינו מה ההנחיות המדוייקות (איך לשבות ו"להכין לבגרות"?) ועד שהם יסבירו לכל התלמידים מה המשמעות שלהן תגמר השנה וחצי מאיתנו יתגייסו ללא תעודת בגרות מלאה.

 

 

 

 

אבל מתאים לי שהיום אין מגן.

 

 

 

מסלקת את קרומי השינה (לתמיד),

איה.

 

~~~

הגיג:

נכון כשמישהו משנה למישהו את החיים או את צורת המחשבה (אותו דבר בעצם) כשהוא אומר או עושה משהו אז יש ביטוי שאומר "העיר אותו משנתו" "פקח את עיניו" "Gave him a) wake up call)" יענו, זאת תקבולת כזאת.

עשיית משהו משמעותי שמשפיע על מישהו=להעיר אותו ו/או להעיר אותו באמצעות צלצול טלפון.

אז קחו בחשבון שכוח כזה גדול (היכולת להעיר אותי משנתי) יכול להשפיע גם לרעה וגם לטובה.

 

 

~~~

 



נכתב על ידי , 17/4/2007 07:59   בקטגוריות בית ספר, שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
13,498

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיה נ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איה נ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)