לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



כינוי: 

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2006    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

4/2006

יום בול


פשוט קולע בול. היום זה פשוט.. ה"יום". אפילו המנגינה מתאימה לי להרגשה.

 

יום טוב-עברי לידר

 

ברגע מיוחד מאוד הדרך קצת הטשטשה לי

ולא רציתי לגלות על זה לאנשים

שכבתי מול הטלוויזיה בערב מגה-פסטורלי

ולא מצאתי לי את מי להאשים

תראו את זאת עם השיער המחומצן

שמפזרת הבטחות לילדים קטנים

שמפזרת הבטחות למבוגרים

שרק רוצים להאמין, רוצים להאמין, רוצים להאמין.

 

שיש עוד טוב יותר מרע

שנתגבר שלא נורא

שאוסף קלישאות דביק יהיה המציאות

שאיך אמר המשורר "אנחנו עם חזק ונתגבר"

נראה לכם פשוט?

 

עכשיו היום הזה מתחיל

וזה מין יום טוב

הכל נראה לי כרגיל

כזה מין יום טוב

והשמיים נפתחים לטובתי

וכל מה שפחדתי להגיד

נראה רחוק כמעט שטותי

 

ברגע מיוחד מאוד הטלוויזיה השתתקה

ואז הופיעו שמה שני הפרצופים

אחד של זה עם הסיגר והשני פחות מוכר

אישה שמחלקת ממתקים

ערב טוב, מה נשמע, נגמרה המלחמה

החברה של הלווין שמעצבת לי את החיים החליטה

איך אומר המיליונר "אנחנו עם חזק ונתגבר"

נשמע לכם מרגיע?

 

עכשיו היום הזה מתחיל

וזה מין יום טוב

הכל נראה לי כרגיל

כזה מין יום טוב

והשמיים נפתחים לטובתי

וכל מה שפחדתי להגיד

נראה רחוק כמעט שטותי

 

יום טוב לכם,

איה.

גו מכבי גו.

נכתב על ידי , 29/4/2006 19:47   בקטגוריות שירים ואנשים, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בחזרה לחיים


אחרי חודש ממש לא קל, חזרתי.

אני חושבת שיותר טוב לי.

יותר טוב לי אני לא סתם חושבת.

 

התחלתי ללמוד למגן במתמטיקה. בנתיים כל התרגילים הולכים לי יפה מאוד.

החלטתי לא ללמוד חקירת משוואות ולהמר על סדרות. לא הכי מומלץ, אבל בשבילי זה יותר טוב.

גם רוב הסיכויים שאני יפתור שתי שאלות בגיאומטריה, אבל הצלחתי ללמד את עצמי הסתברות מותנית.

אז טוב. טוב לי.

 

קניתי ספר בתנ"ך, דאגתי לי לתרגילים בשפע במתמטיקה, אמא אמורה לחזור עוד מעט על ספר המיקוד בהיסטוריה.

 

שלוש בעיות נותרו ואשמח אם למישהו יהיה פיתרון או סיפור דומה שהוא הצליח להתמודד איתו בעבר. ככה כדי לעודד אותי:

1. בעיית חיסורים

2. אי הכנות שיעורי בית בהיסטוריה

3. אי הכנת עבודה בתנ"ך

 

אני לא יודעת מה הכי כדאי לי לעשות. אולי אני אנסה לדבר קצת עם היועצת. למרות שאני שונאת אותה. בסך הכל הייתי משותקת בפסח. וזה לא מתוך עצלנות או דירבון. זאת פשוט אפיסת כוחות.

 

מחר הפיינל פור. לכבוד המאורע תמונות רבות מופיעות פה ושם. וגם הולך להיות ממש מעניין. אם מכבי יפסידו לטאו אני כניראה נורא יתבאס. אבל על זה אני יוכל להתגבר. כי אני קצת יותר חזקה ממה שהייתי לפני שלושה ימים. חחח.

 

בואו אני אספר לכם סוד: 4 צבעים של מרקרים חובה להחזיק על השולחן כשפותרים תרגיל בגיאומטריה. אני אישית השתמשתי בשיבעה צבעים לפתור איזה בעיה וזה נורא עזר. בסך הכל הייתי אמורה להבין את זה תוך שנייה, אבל משום מה לא הצלחתי לראות. אחרי שעשיתי שרטוט בגודל חצי דף וצבעתי הכל במרקרים ועטים נוצצים נתתי לעצמי כמה מכות על הראש.

 

אז בהצלחה לכם

עכשיו טוב, עכשיו טוב...

איה.

 

נ.ב

בזמן האחרון תמיד עולים לי שירים או חלקי שירים לראש לפי ההרגשה, אלה שאני תמיד מסיימת אותם פוסטים. פתאום אני מחוברת נורא למוזיקה. זה גם סימן טוב.

נכתב על ידי , 27/4/2006 18:54   בקטגוריות שירים ואנשים, ספורט וספורטיביות, אופטימי  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פוסט רטרואקטיבי מיסתורי


הפוסט הבא יכלול בין היתר סיפורים, ללא שמות ופרטים, אך אל חשש. [אקיצר זה כניראה לא עליכם (מכרי וחברי המשוטטים בבלוגי), בגללכם, ולא משהו שאתם יודעים או מכירים]


 


אתמול.


אתמול היה לי יום בעסה. התחיל גרוע וניגמר גרוע.


קמתי בעצלות וצעדתי לכיוון תל גריסה (גבעת נפוליאון) ע"מ לאסוף ממצאים לביוטופ.


הגעתי בשמונה ודקה והמקום שומם וריק. גם המדריכה אינה.


מסתבר שקיבלתי שני אס אמ אסים



  1. שעת הפגישה נדחתה לשמונה ארבעים (39 דקות הקדמתי)
  2. אני לבד. גם אסף וגם שלי מצאו כל אחד את סיבותיו להותיר אותי בודדה מול סלעי כורכר ונדלים ארכי רגליים.

העברתי את הדקות הארוכות בציור והקשבה לשיחות של אחרים בגינה הציבורית. החלטתי לא להיכנס לדיכי מ39 דקות של ביזבוז חיים וגלמודיות. אז הרמנו סלעים וספרנו חרקים. מאוחר יותר המדריכה הכתיבה לנו על תל גריסה וההיסטוריה שלו.


באמצע ההכתבה התחילו להן טיפות של גשם רך ללטף את פני הענוגות.


כשצעדתי הבייתה הטיפות הפכו לגשם מעיק במיוחד. נתקעתי באמצע הדרך.


 


הגעתי לביצפר רטובה וממורמרת כשכל הג'ינס שלי רטוב ובוצי. איך שהגעתי נכנסתי לשירותים לנער מהג'ינס שלי כל שארית חרקים. כשפתחתי את קיפולי הג'ינס מצאתי שם חילזון ועוד כמה ענפים. כל הגוף גירד, אבל לא היתה לי אפשרות לחזור הבייתה.


 


אחר כך עברתי לי שעתיים מת' ושלוש שעות ביו מעייפות מתמיד.


 


הסיפור המסתורי


 


 


צונזר


 


מישהו שומע אותי?


איה.

נכתב על ידי , 25/4/2006 20:45   בקטגוריות שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

13,498

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאיה נ. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על איה נ. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)