היום בבוקר פשוט קמתי ברגל שמאל.

לא זכרתי איפה ארזתי את המדבקות של הבגרות (היום הבגרות!!!) ואמא שלי לא הרשתה לי לחפש במסמכים שלה כי היא פחדה שאני יאבד אותם. חבל שהיא לא שמה לב שאני לא בת שלוש. אקיצר היסטריה על הבוקר.

כשקמתי באמת והתאוששתי קצת היה שרברב בחדר אמבטיה אז לא יכלתי לצחצח שיניים. אז לקחתי יוגורט עם תותים. אבל בתות אחד היו גם העלים הירוקים. נגעלתי.

אחרי שנרגעתי מיזה וכבר ציחצחתי שיניים והכל אני שומעת את אמא שלי משתגעת במטבח.

מי דפק אותנו הפעם? איש השיש והנגר. יופי באמת.

כל בעלי המקצוע האלה הם חלאות, רמאים, רודפי בצע ומזיעים תחת.

כשאני יעשה את הפוסט המיועד על "בעלי מקצוע שיש לגרום לאבטלתם" אני יעשה לו כתובת מקוצרת, אני יקשר אותו בנענע, אני אשים אותו בחתימה שלי בהיידפארק, ובתגובות איפה שכתוב "האתר שלי" ולא יודעת איפה עוד.

כולם ישמעו את מי כן ואת מי ~לא~. ורב הלא על הכן, כן?

הו חיים הכט סייע לי,

איה.

תקראו לי פריקית של ביולוגיה (אני לא אכחיש), אבל אני עכשיו מדמה את החיים שלי לסוקסציה.

היתה דירה מסודרת.

אין יותר דירה מסודרת.

בית הגידול שלי צריך לחדש את עצמו.

עכשיו הכל ארגזים וריח של טינר למה עכשיו התקינו לנו את השיש במטבח.

אלוהים זה כל כך קשה בלי מטבח. קודם כל הארונות לא בשימוש עד שהכל יהיה מותקן אז הכלים באגזים. אח"כ גם אין כיור אז לא משתמשים בכלים כי אין איך לשטוף אותם. המיקרו מחובר אבל אין כלים חד פעמיים עמידים למיקרו. אז היינו חייבים להוציא צלחת. את הצלחת שוטפים באמבטיה עם סבון כלים, אבל בלי סקוטצ' (?!).

נמאס לי ממנות חמות. נמאס לי מנמס בכוס (שמכינים בתוך כוס שטופה של מנה חמה). בא לי לשטוף ידיים בלי לשבור ת'גב.

אין מעקה במדרגות וכל פעם אני מתה מפחד מחדש. ניראה לי בסוף מישהו ימות. שרק יגיע המעקה הזה כבר.

וגם אין רשתות בחלונות אז המון עשים נכנסים.

הו ובחלון מרפסת של הסלון אין תריס אז השכנים משקיפים עלינו כל היום. מזל שאנחנו יפים.

השלט של המזגן עוד לא הגיע והמתקין מזגנים העארען הזה שם את הפאנל הנייח של המזגן צמוד לתקרה. יענו בדיחה על משפחה של נמוכים. אני צריכה לעלות על כיסו, למתוח את היד בגמישות מופלאה ולעמוד על קצות-קצות-האצבעות כדי ללחוץ על הכפתור של הטמפרטורה. אז מחכים לשלט.

ועד היום אסור היה לעשות ספונג'ה בגלל ההדברה. והיום אי אפשר לעשות כי מחר באים לשים לנו קרמיקה במטבח ולעשות פינישים של הרגע האחרון.

והשכנה מתלוננת על הטיח שנפל לה על החלון. והועד בית מתלונן שהחדר זבל עמוס מדי.

דווקא יום שישי היה אצלנו איש הכבלים והיה נחמד מאוד. רק מה? הטלויזיה שלי לא מזהה את השלט ככה שאי אפשר לכבות ולהדליק אותה עם השלט של הוט. אבל להעביר ערוצים אפשר. לפחות זה.

יש מדריך בחוברת של הוט אבל זה לא עובד לי. כניראה טלויזיה דפוקה. גם הוט דפוקים.

אבל מסכן איש הכבלים היה ממש נחמד. היה אצלנו 7 שעות רצוף משמונה בבוקר בגלל שהקבלן והחשמלאי לא עשו טוב את התשתיות לכבלים ואינטרנט.

ואני שונאת את הקבלן הזה. בקרוב אני יעשה רשימה של אנשי מקצוע שאסור בתכלית לשכור את שירותיהם. ואתם תגזרו ותשמרו והפץ תפיצו את שמותיהם וחרב תחרבו את פרנסתם לעד. אוקיי?

ומה כן טוב? מרובה הטוב על הרע. למרות הכל. הבית מהמם. פשוט הכל יפה. הצבעים של הקירות, הקרמיקה בריצפה, במדרגות... הכל יפה. החדרים ענקיים וזה נורא נורא כיף. הולך להיות לי ארון גדול, פינת מחשב גדולה ופינת טלויזיה. יש לי שני חלונות בחדר ובקרוב גם אני אבחר איזה מנורה גוטה גוטה. הצבע של הקירות ירוק בהיר. קצת יותר בהיר מהצבע של הבלוג ופחות מבריק.

על הגג אנחנו הולכים לשתול עגבניות שרי ועשב לימון. בסלון יש עדנית מבטון שנשתול בה איזה פרח צבעוני.

אפילו מצאתי פורום גינון נחמד. אני כל כך מאושרת שאני אפילו שוקלת ללמוד בוטניקה. שיה אללה.

מסיבת גג בקרוב,

איה.

עברנו.

אין מטבח

אין שיש

אין כיור

אין גז

עכשיו סיימנו לסדר טלוויזיה ואינטרנט

אין ארונות

אין ספרייה

אין מזנון לשים עליו את הטלויזיה.

אין תריסים

אין כלים

הכל ארגזים

ואני פשוט מאושרת.