בלוגיעדה

לפעמים בא לי כל כך לצייר בצבעי מים.  אבל אין לי זמן ואין לי צבעי מים ובעיקר אין לי מושג איך להשתמש בהם.  זה נראה פשוט כל כך,  אבל אני בטוחה שזה לא.

למשל:

איש זקן ברחוב,  לבדו על ספסל שטוף שמש סתווית.  כובע מצחייה,  מכנסיים קצרים.   שקית ניילון לצידו.  בידיו ספר עבה,  פתוח באמצע.  

האיש שקוע בקריאה.  אפילו לא הצלחתי לראות מה הספר ובאיזו שפה הוא כתוב,  אבל את הפרט הזה לא מוכרחים לצייר.

למשל:

מוקדם מאוד בבוקר,  באוטובוס לירושלים:  

ביצה עלומה: השמש  מסיטה לרגע את הווילון של ענני הכבשים ומציצה החוצה. אחר כך היא שבה ונחבאת אל הכלים.  כלומר,  אל העננים.

טוב,  נו,  אז שיהיה בינתיים ככה,  במילים.  אבל אני משתדלת להקפיד שזה יהיה כמו בציור בצבעי מים:  רק נגיעות.