מה יש בבלוג? המון סימפל פלאן, הרבה צחוקים, קצת אנימה, וטיפונת על החיים שלי...

כן כן, תפסתם אותי, אותה נערה לא שיגרתית מתגלה כמעריצה של להקת בנים, כמו כל ילדה שיטחית... אבל ברצינות, אני לא נמכרתי אליהם בגלל שהם חתיכים... (ברצינות, לדעתי, ממרחק של שניי צעדים, הסולן שלהם נראה לא משהו...) בכלל לא ידעתי איך הם נראים לפני שהתחלתי להקליט שירים שלהם בפלאפון ולזמזם אותם בהפסקות... הכרתי אותם בYOUTUBE בתוך סירטונים של "מייפל-סטורי"... ככה שלא יצא לי לראות אותם בהתחלה... אז הסתקרנתי, חיפשתי קליפים שלהם ברגיל, ו... בום... נוחתים עליי חבורה של אנשים מוזרים... אבל ברצינות, הם לא כל כך מוכרים, והם להקת רוק דיי רגילה, אבל יש להם שיר אחד מה-זה מרגש ועמוק, שלרגע אתה מתחיל להיקרע: לבכות ולהיכנס לדיכאון מהשיר, או לשמוע אותו בפעם ה100... ושאר השירים קצת מרדניים... (בעיקר SHUT UP...) אבל ברובם יש גם מסר מרדני, גם מיוסר, וגם... מה-זה מגניב!!!! אני, בכל אופן, יכולה רק לעשות להם סירטוניי הצדעה בפלאפון...

ביי! XD