מה יש בבלוג? המון סימפל פלאן, הרבה צחוקים, קצת אנימה, וטיפונת על החיים שלי...

אני לא רוצה להישמע כמו עדי אשכנזי, אבל מה זה השטויות האלה בצפר?! מה כבר עושים שם?! יושבים מול מורה מפחידה שעושה לכם את המוות, רבים בהפסקה, ויוצאים בשיעורים חופשיים! וזה עוד בלי להזכיר שיעורי בית ומבחנים... וגם הקטע החברתי לא תורם ל"הנאה" בבצפר... אמא שואלת בטלפון: "בז'יז'ינה, (כן כן... עוד שם חיבה בוגר...) אז איך היה היום בבצפר?", ואני עונה בעייפות: "בסדר... כרגיל... את יודעת... בצפר...", "אני לא אדע עד שלא תואמרי...", עונה לי אמא בצורה מרגיזה, (או שזאת רק אני כי אני מתה מעייפות...) "בואו נראה איזה דבר מיוחד עשינו היום... כלום...", עניתי בעייפות מרגיזה, (או שזאת שוב אני...) "נו, בז'וז'ה! (עוד שם מקורי שאמא שלי תייקה לי...) בטוח קרה משהו!", אז עניתי לה בכעס... "למדנו, השתעממנו בהפסקה, וכולם רבו בשיעורים החופשיים! טוב לך?!". "אוף, השיעורים החופשיים האלה זה פשוט מכה, למה את לא רוצה לעבור לבצפר לטבע? את כל כך אוהבת את זה!", ניג'סה לי אמא... "אמרתי לך שאני נשארת פה עם חברות שלי!", עניתי בעצבים... "טוב, את לא נחמדה אליי, אז ביי", ענתה אמא בקול של ילדה קטנה ופגועה... "ביי", אמרתי בעצבים, והלכתי לרבוץ על הספה עד שאמא באה... וכשהיא באה... "בז'יז'ינה!", צועקת אמא באושר עייף... "אמא!", אני צועקת בעוד יותר עייפות, ורצון לישון... "אוי, אני כל כך התגגתי!", אומרת אמא בשגיאות של ילדה בת 3... "גם אני..." עניתי, בלית ברירה... ולסיכום, בצפר זה מקום משעמם, ואמהות זה עם דאגן, ומנג'ס... 

תודה רבה, הייתם קהל נהדר!

חחחחחח... ברצינות... ביי! XD