מה יש בבלוג? המון סימפל פלאן, הרבה צחוקים, קצת אנימה, וטיפונת על החיים שלי...

לא לא... לא חזרנו לימים שההורים שלנו היו ילדים ונכנסו דרך פירצות בגדר לכל מיני מקומות... אני מדברת על פירצות במשחק ההזוי "הוניגמן קידס"... (ראו באחד מהחודשים הקודמים) יש שם מלא באגים, וחלק מהם, (או יותר נכון, רובם) נגרמים בכוונה על ידי המשועממים שמשחקים בו... דוגמה... יש קירות בצדדים של חדרי השיחה, (הרי זה צ'אט עם דמויות...) אז כמעט כל אחד שם יודע איך להיכנס לקיר, ולכתוב מה שבא לו בלי שידעו מי זה... ויש אפשרות לשחק באמצע בשמחקים שקשורים ל"אי"... (שזה בעצם המשחק) וכשאתה משחק- אנשים רואים אותך יושב, (כמו ביוגה) עם כיסוי עיניים ובועת מחשבה עם ג'ויסטיק... אז רוב ה"אי" יודע איך לשבת ככה ולדבר בו זמנית... ולי יש פרצות משלי... למשחק הזה... או יותר נכון למי שיצר אותו, אין בכלל טעם במוזיקה!!! לכל כמה חדרי שיחה יש את אותה מוזיקה מרגיזה, ויש כמה מנגינות שונות... ואני, עם השמיעה המוזיקלית הנפלאה שלי, לא יכולתי לסבול את זה!!! אז מה עשיתי? הנמכתי את המוזיקה עד הסוף ושמתי מוזיקה חזקה של "סימפל פלאן" (ראו עוד אחד מהפוסטים הישנים) וכל פעם שנגמר שיר- שמתי עוד אחד!!! עכשיו רק צריך להגיד ליוצרים לדאוג שהחבר'ה שם לא יעשו קולות עם פרצופים ותנועות... כי זה מפריע לי לשמוע את הלהקה הכי טובה על פני כדור הארץ!!!

עד כאן תמיכה בבאגים ל"הוניגמן קידס", ובפעם הבאה נדבר על איך לדבר באי מעבר לשעות המוקצבות... חחחחח... סתם... ביי... XD