מה יש בבלוג? המון סימפל פלאן, הרבה צחוקים, קצת אנימה, וטיפונת על החיים שלי...

זו שוב אני, שהורסת לכם את החופש... (אני יודעת שלרדת על עצמי זה כבר די נדוש, אבל היי, רק זה מה שאפשר לעשות איתי...) בכל מקרה, אתם לא היחידים שנהרס להם החופש... גם לי התחרבש כל החופש בגלל פשלה של צוות ההנהלה של הקייטנה... אני (ככל העשירים) הלכתי לקייטנה, בפעם המליון, ככל שנה. בשנה שעברה (וגם השנה) הלכתי לשני מחזורים... בראשון, ל D.N.D(מבוכים ודרקונים), ששם הייתי, עם עוד ילדה, הבת היחידה שהייתה חוץ מעוד איזו ילדה... במחזור השני, הייתי צריכה להיות במחשבים, אבל דווקא במחשבים- כמעט אף אחד לא נרשם ולכן נאלצו צוות ההנהלה להגיד לכל מי שנרשם למחשבים- לחפש משהו אחר... לא מצאתי שום דבר מעניין, (מתוך הרשימה שנתנו לנו לבחור ממנה) אז בחרתי ב"קונדטורים"... איך שהחיים לא הוגנים... דווקא מה שאני בחרתי אי אפשר היה לעשות... כמו שאמרתי כבר פעם: "חוק מרפי תמיד מתקיים בחיים שלי, לפיו הם פועלים..."

נתראה בשיעמום הבא... XD האהאהאהאהאהא

אני גורמת לכם סבל גם בחופש... (מה? ממני אין לכם חופש...) אני רעה לכל "חוקרי" הבלוגים... גם בימים אלו... אני בקייטנה, כן, כמו רוב החנונים... מה אתם לא חושבים ככה? 'D (גם לי אין מושג מה כתבתי...) בכל מקרה גם חברה שלי, ת"פ, נמצאת שם... (נו ת"פ, גם אני כותבת קיצורים לא רע, הא?) אתם מכירים את ההרגשה שבלי שום קשר אתה פתאום נהיה עייף? ככה זה תמיד בסוף הקייטנה... בסוף היום, כשאתה עוד אנרגטי, ברגע שמביאים אותך לסרט: אתה נרדם... ובסוף הסרט- רק אחרי ספירת הילדים נזכרים שהשאירו אותך מאחור- רדום... ואז כבר צריכים למצוא מתנדב: מי יעיר אותך ויוציא אותך מהאולם... שזה כבר משימה בילתי אפשרית... (שגם זה יופי של סרט...)  למה? כי כשנרדמים מסרטי קייטנה- לא מתעוררים...

טוב, אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני הולכת להרדם מזכרונות מהסרט...

האהאהאהאהאהא XD