מה יש בבלוג? המון סימפל פלאן, הרבה צחוקים, קצת אנימה, וטיפונת על החיים שלי...

לא, זה לא השם של המשימה האחרונה שלי בבצפר... זה פשוט שיש לי פלאפון חדש, (חמוד וורוד!) ויש בו כל כך הרבה אפשרויות!!! ניצלתי את היכולות להפגת שיעמום... אני מקליטה דברים, (שאני עושה, מהמחשב, מהטלויזיה...)לפעמים עושה להם סירטונים, מצלמת את עצמי עושה פרצופים מפגרים, ומעוותת תמונות שלי פוזלת... מה לעשות?! כיף לי! וגם משעמם! ובגלל השיעמום עשיתי ככה: -הקלטתי את עצמי מנגנת ושרה את השיר "מוכרת לי מפעם"

       - הקלטתי כמעט את כל השירים שאני אוהבת מהסדרות האהובות עליי

       - הקלטתי את השיר הכי חמוד בעולם ביפנית!

       - עשיתי לשיר הזה סירטון

       - עשיתי סירטונים לכל מיני שירים מוזרים

       - צילמתי וערכתי סירטונים מהמצלמה!

       - ושמתי לכל איש קשר שלי תמונה וצילצול אישיים...

משועממת או לא משועממת!? יאללה, ביי!!! XD

בית הספר, בשביל כל תלמיד חטיבת ביניים ותיכון, זה פשוט עונש! ולמה יש בית ספר? זאת הנקמה של הממשלה, העירייה, ושל ההורים נגדנו! הם רוצים אותנו מחוץ לבית, בלי זמן לעשות מה שרוצים, ומלא שיעורי בית עד שאתה לא יכול לנשום! אצלנו כבר יש כמויות של שיעורי בית שיכולה להספיק לסטודנט! אנחנו בבית ספר עד שלוש, ולא מודיעים לנו מראש! מאיפה לי לדעת שאני לא אוכל ארוחת צהריים, אם אתם מודיעים לנו באותו יום שאנחנו נשארים?!  יש תמיד את המורות הציניות והזקנות, או הצעירות עם האופי של הזקנות... ולכל מורה שהכרתי בחיים שלי היה אותו תירוץ בתחילת שנה: "רק תדעו לכם שיש לי בעיה עם שמות, אם אני לא זוכרת את השמות שלכם תצטרכו לסלוח לי, ושתדעו שאם אני זוכרת שם של מישהו הוא בדרך כלל ביעייתי! אז יקח לי קצת זמן לזכור את השמות.. בלה בלה בלה..." והן עוד מצפות מאיתנו לזכור את כל החומר מתחילת השנה! על היום הראשון יש שיעורי בית בכמויות וברמה קשה כמו של סטודנט שלומד תואר שני בידע כללי!

איזו מין שטות זו! בצפר... חינוך... מה הקשר? ביי בנימה אופטימית ובוגרת זו... XD