למה, למה. אם כבר למות, לא יכולת במלחמה??

משהו עם תכלית, משהו שאנשים יזכרו, משהו.

תאונת דרכים, לא תרמה לשום דבר, לא הביאה את הגולן ולא סילקה את הערבים.

יאללה, חפיף. עוד הרוג אחד יותר, אחד פחות, נחליק.

בחוסר אלגנטיות משבע שממש לא אפיין אותך, אתה מתנגש לי פה בעמוד, שוכב שבוע חבוש כולך בתחבושות, ומת.

ממש יופי!

נמאס לי כבר לבכות ולהתפלל כל לילה שלא יקרה שום דבר כזה לעולם.

אין לי כוח.

אני רוצה לתלוש את האבן הזאת, שלא תהיה משמעות לשירים שבהם נזכרים באחים ובילדים שחרפו נפשם.

אתה, אודי שלי, לעומת זאת, לא חרפת את נפשך.

מעולם לא החזקת נשק.

אף אחד לא בוחר להיוולד, ואף אחד לא בוחר להיהרג.

חבר של אודי:

"נסענו לקיסריה לחגוג את יום ההולדת של בן (שגם הוא נפצע בתאונה) לקחנו איתנו אוהלים ומנגל. היינו לבד על החוף, משנו מוזיקה, אכלנו בשר על האש ושתינו בירה. ואז, כשישבנו שם, אודי הוריד את הכובע, הצביע לכיוון הים ואמר: "לשבת ככה מול הים, להסתכל על המים עם בקבוק של בירה ביד, להיות מאושר".

כמה שאני מתגעגעת אליך,

אודי שלי, תעזור לי, חיי קורסים עלי

ואין מי שיציל.