וואלה, מתגעגעת.

מתגעגעת אליך

מתגעגעת לסבתא

מתגעגעת לסבא

מתגעגעת לאמא

מתגעגעת לאחים שלי,

מתגעגעת לשם

מתגעגעת לפה (בתקופתך בחיים..)

מתגעגעת לשקט,

מתגעגעת לשעמום

מתגעגעת לתמימות

מתגעגעת לחיים שלפני החרטה.

ובכל זאת,

החברים שלי,

החוויות שלי,

הסיגריות שלי,

הבילויים שלי,

הלילות שלי,

הימים שלי,

השבתות שלי,

הציונים שלי,

הבינה שלי,

החדר שלי,

האהבות שלי

הגעגועים שלי.

וכמה שקשה לי להודות בזה יקירי, חוששתני שסיימתי להתאבל, לסבול, לפחד, לשנוא, להתפלל,

מזה כלכך פחדתי אז, שאני אאבד את הרגשות האלה,

והנה, איבדתי.

בבקשה תסלח לי אודי, אני מבטיחה לך בידיעה מלאה, שיהיו עוד ימים רבים שאבכה עליך,

יהיו.