בחיינו יש טוב ויש רע. בלי הרע - לא היינו מבחינים בכל הטוב הסובב אותנו, ולכן עלינו לקבל את כל מה שכוללים חיינו - לטוב ולרע... |
 כינוי:
בת: 37 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 10/2008
המהומות בעכו
בואו נראה מה אפשר להבין מכלי התקשורת על המהומות בעכו.
הכל התחיל באזהרות של ח"כים ערבים, שעוד לפני יום הכיפורים הרגישו בחוש השישי שלהם שמשהו רע יכול לקרות לאזרחים הערבים התמימים ביום שכזה. ברור שהם לא ידעו על איזה הכנות להסטה מכוונת, אבל ניסיון העבר מראה שמשהו יכול לקרות.
ערב יום הכיפורים הגיע. נהג ערבי נסע לתומו עם משפחתו לאסוף את ביתו מבית קרובים כי הוא לא רצה שתלך לבדה בחשיכה. מובן שאותה משפחה שהתלוותה אליו לא כללה נשים או ילדים, ליתר בטחון, אלא רק את בנו בן ה-18 ואת חברו של בנו בן ה-20 (כן, החבר הוא חלק מהמשפחה וחשוב לקחת אותו כשנוסעים לקחת את הבת מבני משפחה סמוך לחצות בערב יום כיפור). ומובן שהבחורים הצעירים לא היו יכולים ללכת ברגל וללוות את הבחורה! מאיפה הרעיונות המטורפים האלה?!
ובכן הם נסעו. ברור שהם כיבדו את היום החשוב ליהודים, החיים בעירם זה זמן רב (לדברי הנהג, הוא חי איתם שם כבר 60 שנה). מסיבה זו הם לא נסעו במהירות העולה על 200 קמ"ש, פתחו את המוסיקה האהובה על כל בני המשפה רק על 3/4 ווליום ולא במקסימום כפי שהיו רגילים, צפרו רק מפעם לפעם ועל-פי דיווחי המשטרה פרצו רק מחסום משטרתי אחד בדרך (דבר אותו הנהג התמים שכח להזכיר בהצטדקותיו). אפילו ילד יהודי אחד הם לא הספיקו לדרוס! (זה היה מתוכנן לדרך חזרה כנראה...)
לכשהגיעו סוף-סוף ליעדם, יצאו כל בני המשפחה מרכבם. הם עמדו שם, ולפתע אבנים החלו עפות לכיוונם! הם עמדו שם עוד זמן-מה מבולבלים, בעוד פראי אדם יהודים זרקו עליהם אבנים ללא סיבה, תוך צעקות "מוות לערבים". לבסוף, בעודם כמעט מאולפים ומדממים בכל גופם נכנסו לבניין. עד שהתקשורת הגיעה רוב פצעיהם, אותם הם מתארים, הספיקו להגליד... אמנם נשארו רק כמה שריטות, אבל עדיין... אתם יודעים איזה צלקות יכולות להיות מזה?! פשוט פראים היהודים האלה! אפילו שברו שמשה במכונית!
באותו הזמן, החלו נשמעות מכל המסגדים קריאות תמימות, לפיהן הנהג הערבי המסכן ובני משפחתו נרצחו כולם בדם קר בידי מתפרעים יהודים, ושבאופן דחוף יש לנקום את מותם! כל הערבים נתבקשו לצאת מבתיהם ולהביא הרס וסבל ליהודים! צעירים ערבים רבים עשו כדברי המסיטים ויצאו לרחובות עכו, עם צעקות "מוות ליהודים" ו"אללה אכבר". כשהתגלה כי המשפחה חיה ונושמת ולא נהרגה כפי שהיה מתוכנן על-ידי המסיטים (אופס), ולאחר התערבות המשטרה (שכמובן, לא עושה כלום וסתם במקרה החיץ שהשוטרים יצרו בגופם גרם לכך שהיו רק פצועים ואף לא הרוג אחד), שחילצה את בני המשפחה ללא פגע, החליטו הערבים לשוב לבתיהם בשקט, בעודם הורסים בתמימות כל מה שנקרה בדרכם.
ומה המסקנה מכל הסיפור? טוב, הכל ברור. אם לא המשטרה היא האשמה, אז מובן שאלה היהודים...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
