בגרויות... מתכונות... חרישות... איפה חיים בין כל אלה?

אני יושבת לי כבר כמה ימים וחורשת לעוד בגרות שמתקרבת... ומה קורה בינתיים בעולם?

שרת החינך החדשה שלנו קמה לה בבוקר והחליטה לשקול לבטל את הבחינה הפסיכומטרית. עכשיו תגידו לי, איפה היא הייתה לפני שנבחנתי, ועוד פעמיים?! אה? ומה עם כל אלה שכבר ביזבזו את אלפי השקלים על קורסים ובחינות? ובכלל, למרות כל הקיטורים והבעיות - הפסיכומטרי אכן מורה על היכולת של התלמיד לשבת ולחרוש כמו מטורף, או היכולת ללמוד במשך תקופה קצרה לפני הבחינה חומר שלא שמע עליו בחייו (הכוונה היא כמובן לכל הביטויים הארמיים המוזרים). בעצם, חוץ ממקרים יוצאי דופן, אלה שמצליחים בבגרויות יצליחו גם בפסיכומטרי, ואלה שלא יצליחו בבגרויות לא יצליחו כל-כך בפסיכומטרי, אז אין מה להתלונן עליו כל-כך. ולא, אין לי 800 ואני גם לא מתקרבת אליו. אז מה? תגידו לי, אם מחר היא תבטל את הפסיכומטרי - ייצא שכל המאמץ שלי היה לחינם? לחינם נכשלתי בכמה בחינות בבית הספר כי למדתי לפסיכומטרי באותה תקופה? לחינם ההורים שלי בזבזו כל-כך הרבה כסף?

אבל עם דבר אחד אני לא יכולה לתווכח: לבחינה הפסיכומטרית מייחסים יותר מידי משקל וחשיבות. כמה החודשים מחיינו שאנחנו משקיעים לפסיכומטרי הם שום דבר לעומת השנים שאנחנו מעבירים בבית הספר, וזה לא כל-כך הוגן שההישגים שלנו בכמה החודשים המסכנים האלה הם בעלי משקל כה רב יחסית להישגים שלנו בכל הבגרויות בכל המקצועות שלמדנו במשך זמן רב כל-כך. בשביל מה אנחנו לומדים כל-כך קשה לכל הבגרויות, חורשים כמו עבדים, אם לבסוף כל העבודה הזאת כמעט ולא משתלמת כי הפסיכומטרי משפיע על סיכויי הקבלה שלנו לאוניברסיטאות באותה מידה כמו כל הבגרויות שלנו יחד?

לדעתי יכול להיות לכל זה פתרון מאוד פשוט (טוב, מבחינתי לפחות הוא פשוט): במקום לבטל את הבחינה הפסיכומטרית או להשאירה כפי שהיא, ניתן להוריד מערכה. אם בחישוב הסכם, לבגרויות יהיה משקל רב יותר מאשר לפסיכומטרי במידה ניכרת, זו תהיה פשרה שכדאית לכולם. כך, אלה שכבר נבחנו לא ייצאו נפסדים, וגם אלה שרואים בפסיכומטרי בחינה שלא משקפת דבר ומייחסים חשיבות רבה יותר לבגרויות ייצאו מרוצים יותר.

ועכשיו אני חוזרת לי לחרישות לכימיה... בהצלחה לכל מי שנבחן בכל מקצוע שהוא בזמן הקרוב!

שלכם, אני.