יצא לי כבר לפרסם כמה ציטוטים מהתרגולים של כימיה כללית... גם הציטוטים האלה היו אמורים להתפרסם כבר... אבל עדיף מאוחר מאשר לעולם לא, לא? 

המתרגלת הזכירה, כבדרך אגב, שכשממיסים מלח בישול במים מתקבלים יוני נתרן ויוני כלור.
סטודנט מבולבל: "רגע, אז אני שותה כלור ונתרן?!"
אחרי מחשבה קצרה הוא הוסיף, מעט מבוהל: "אני שותה יונים!!!!!!!"
(וזה היה התרגול הלפני אחרון לפני המבחן...)

באותו נושא:
המתרגלת: "מי יכול להגיד לי למה יון נתרן הוא החיובי?"
דממה.
"אתם לא זוכרים כלום??? מה אני עושה כאן כבר 11 שבועות?!"
סטודנט, עם מבטא ערבי עז: "גברתי, את בכימיה כבר המון זמן..."

אני אומרת לכם, בשיעורי כימיה אני מרגישה כמו צופה בהצגה או מופע ולא כמו סטודנטית... וממש לא כמו סטודנטית בטכניון!!!

המתרגלת: "....אני כל-כך שמחה שאני לא צריכה לבחון אתכם בסוף השיעור הזה...."

סטודנט: "רגע, אז בשבוע הבא יש תרגול?"
המתרגלת: "אמרתי, בשבוע הבא ננסה לפתור שאלות ממבחנים."
לאחר כדקה, הסטודנט: "רגע, אמרת שננסה לפתור?!"
המתרגלת בתגובה: "99% שכן..."

עוד דבר, בקורס כימיה כללית כשרוצים לפתור משוואה ריבועית, פועלים בדרך הבאה: לוקחים את האיקס בריבוע לצד אחד של המשוואה, את השלם לצד השני, ואת מה שנותר מזניחים. כי השאר לא חשוב. לא נורא שלעיתים הסטייה מהפתרון הנכון גדולה מפתרון עצמו! העיקר ככה קל יותר לפתור. ולא צריך מ... מת... איך אמרתם, מתמטיקה?..

היה לי גם ציטוט של משהו שנכתב בעט על קיר בחוות המחשבים... הציטוט אמור היה להופיע בפוסט הזה - אבל משום מה אחרי ששמרתי אותו בטכניון בבלוג, כשאני פותחת אותו אני רואה רק סימנים ומספרים ולא את האותיות אז או שאנסה להזכר, או שהפעם אכתוב בעט ואביא בפניכם את הטקסט בהזדמנות.

ולעניין אחר לגמרי... כל הסימנים, ובעיקרם מילות החיפוש שמובילות לאחרונה לבלוג שלי, מעידים על כך שיום האהבה, המכונה ולנטיינז דיי, מתקרב... אפילו מאוד מתקרב (עוד שלוש וחצי שעות הוא מתחיל). אז רציתי לאחל שתבלו את היום הזה עם הקרובים לכם ותהנו המון!


ויקי.