שנה חדשה, חודש חדש, בעוד רבע שעה יתחיל לו גם יום חדש. למה אני לא מרגישה שמשהו השתנה?
השנה הזו לא הייתה מוצלחת מידי עבורי. יכול להיות שאני סתם זוכרת כרגע בעיקר דברים רעים, אבל אני לא מצליחה לחשוב על משהו יותר מידי טוב שקרה. השנה האחרונה הייתה מלאה בעיות וזכרונות לא נעימים שאני מעדיפה לשכוח, וכולי תקווה שהשנה הנוכחית תהיה מוצלחת ותזכר לטובה. האמת, היא גם צפויה להיות מוצלחת. חצי ממנה יהיה מלא התרגשות לקראת חתונתה של בת דודתי, הכנות, קניות, בלאגנים... וחצי יהיה הסתגלות למצב החדש. החתן חמוד, בחור חייכן, שיהיו מאושרים יחד ושיהיה להם המון מזל טוב!
שנתיים עברו מאז שהתחלתי את התואר. שנתיים... זה ממש לא מרגיש ככה. סתם ככה עבר לו חצי תואר? מפחיד לחשוב שגם השנתיים הקרובות יכולות לעבור להן במהירות שכזו וזהו, הלימודים יהיו מאחוריי ואני אמצא את עצמי אי שם, לובשת מדים ביומיום... לא יודעת איפה, לא יודעת באיזה חיל, לא יודעת באיזה תפקיד, לא יודעת בסביבת אילו אנשים... כל שינוי וכל התחלה מביאים איתם חששות ופחדים. בעיקר אני מוצאת את עצמי תוהה איפה יהיה ממוקם הבסיס שבו אשובץ... צפון, דרום, מרכז..? האם אהיה רחוקה מהמשפחה? האם אהיה רחוקה מהחבר? מה יהיה בכלל?..
בעצם, אין בכלל מה לחשוב כל-כך הרבה קדימה. אפילו מה יהיה בסמסטר הקרוב אני לא יודעת. לא בטוחה מה אלמד, לא בטוחה מה לבטל... בלאגן אחד גדול. כרגיל, נקווה לטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
