האני שלי

הבלוג שלי מיועד לא לקהל הרחב אלא לקהל הצר (חח ההפך הקל עליי ת'תרגום באתר לסרטים ברוסית

כך הגדירו את נתרגם גם ממילא המקור מפינלנדיתתת!! פאדיחות-אבל למרות השיק והארץ רחוקה השם שלו-

הבחורה מבית החרושת לגפרורים" ושלא לדבר על התכן...מה שהמפגר הזה אמר לכלם שאיתה עם אייריס הוא לא היה מתחתן ועשה ת'עצמו דואג. 

ואיתי?)

סרט לקהל הצר  בתרגום (יותר) חופשי.

והיא בחורה שככה ואני בכללי-כפי שנאמר. אבל כמו בפוסט הקודם הפחד שזה יתגלה כלא נכון ואף הערכה אין כלפיי.

זה מפחיד לגלות שאין לידך אפילו במצומצם ובשטות אבל שום דבר לא שטות (אם באמת אחזור ליכתוב אומר את זה עוד מלא זה נהיה

לי אשכרה לוגו). אבל כאילו יתגלה שבכלל לא?

ועוד דבר מטריד-כמו בספר בין החדשים "מקיפים אותי כאלה אנשים וחיות שמרגיש לי שאני (מילה גסה) גמור ולא שווה אותם. אבל זו תחושה מוטעית כי קיצר-משהו גרם

להם להיות ליידי". ואללה עכשיו ניזכרתי שזה מתחבר לי! כי שוב שלא יתגלה שהמצב אף גרוע יותר ואין ליידי לא כאלה ולא זבל. (והיה ששהה זבל לידי יותר מבנאדם אחד). אבל אצלי? ואם זה יפחת תמיד צצים בני זונות שלא יסתירו זאת. לא שאלו לדעתם והם נדחפים זה לפחות כלי להאמין בגורל כי זו אשכרה תופעה כבר.

מצב חוזר ונישנה ומחליא. איך נילחמים בתופעה? כי זה מוציא מהכלים והם יודעים ובכוונה עושים. לעבודה מישהו בא לילה אחד כדי לעוף ולא יכל לעזוב בלי להשאיר אחריו חרא (המישפט למיגיבי נאצה פה בישראבלוג שרשמו עבורם). ומה שאמרתי לו לא מספיק...