הו, אז ככה:

אין לי זמן,

אני בקושי ישנה,

אני גמורה מעייפות,

אין לי כוח,

קורה פה יותר מידי בזמן האחרון.

וחוץ מזה?

גם לי מותר לחטוף מצבי רוח לא ברורים מידי פעם,

וגם לי מותר לבכות מידי פעם,

וגם לי מותר להרגיש לבד גם אם זה לא באמת ככה.

זה בתשובה לשאלות

ה"ומאיפה זה בא עכשיו?"

וה"הא?"

וכן, אני אולי קצת עצבנית בתקופה האחרונה,

ועוד אהיה עצבנית בתקופה הקרובה,

ולא, זה לא הגלל שאני במחזור,

זו פשוט תקופה לחוצה ועמוסה כזאת,

אז ככה יצא.

אבל כל הפוסט הזה לא נאמר בעצבים, באמת,

אבל גם לי יש זכות להכנס לדכאון קל לפעמים,

גם הם הוא לא נראה לכם מוצדק. (:

וכן, אני עדיין מרגישה שאני לבד, רק למקרה שתהיתם.

ובכלל נמאס לי מהבלוג הזה,

ואני רוצה לכתוב פה כמה שפחות.

לא בדיוק הולך.

שיהיה.

רותם.

אוקיי,

אז יצאתי כלבה, זונה ואדישה בפוסט הזה,

וזה ממש לא היה אמור להיות ככה,

אבל מה לעשות,

גם אני צריכה לפרוק לפעמים.