"העובדה שמישהו מת למען רעיון, לא הופכת את הרעיון הזה לצודק."
משפט זה, ככל הנראה, הוציא אותי מהמשלחת.
זכרונות לחישתו של ים, ריחו המלוח של אוויר קריר מעל כר דשא רך...
רק זכרונות...
טוב שיש חברים טובים.
חיוכך מתוק, אהובתי, שפתייך כה רכות ואדומות,
לחייך כה חמות הן, מתוקה, למגע של ידיים עדינות.
שמש אדומה המשתקפת בדמעה, מתוך עינייך התכולות נפלה,
כה מלוחה היא, כמי ים, זולגת על עורך החם, ואת אהבתי משלה.
בכל רגע, אך ורק חולם עלייך, על החום שבא מתוך ליבך,
שוכב ער ומחכה, רק מחכה, לשמוע שוב את קול צחוקך.
גליו של הים האחרון הולמים בגבי ונספגים, נעלמים אל תוך החול,
ורק אני איתך, הו, נערה יפהפייה, למען אהבתך אתן הכול, הכול.
גופך המושלם, כה אצילי, עטוף בזרועותיי, ולשונך לוחשת לי מילים של אהבה.
עינייך הבורקות, כשמי הסתיו, הן מביטות בי, שיערותייך כעלי שלכת, זהובות.
לבסוף, לקראת סופו של החלום, נתת לי את לבך, נעול, ואין מפתח.
המפתח באהבתך, חבוי בין שיחי וורדים, כמהה...
מרכז דילול אוכלוסין
איזה כיף זה לבדוק תוקף! במיוחד כשכל-כך הרבה לא בתוקף... הייתי צריך לשמור לי קצת נרקן, לפעם הבאה. אולי גם קטמין:)
קריית-גת לכיש...
"מלאכי, תפרק לי אמבו"
אני מפרק למפוח, מחבר, שקית, מחבר ומסיכה.
"זהו? מתן, תפרק לי אמבו"
מתן מפרק לחתיכות מזעריות, כולל לפשוט את עורו של המפוח ולפרק את השסתומים.
"ככה מפרקים אמבו."
אני: "למה זה טוב?"
"אממ... זה לא. זה מה שהבוחן דורש."
בכל זאת, אחלה אנשים... לכיש.
יש לי מסיכת חמצן וונפלון.
[אחרי היום: 68 שעות!!]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
