שישי בערב ואני תקועה בבית, בגלל המצבי רוח של אמא שלי.
נסעתי איתם למשפחה באיזה קיבוץ בנגב, בידיעה שאני הולכת לצאת היום.
אבל כשהגענו הביתה היא קיבלה קריז של "נגמר היום, כולם הולכים לישון ואת לא יוצאת"
שונאת להיות תקועה בבית ביום שישי. פשוט שונאת.
בבית ספר הכל חרא,
היחסים עם המורים חרא, הציונים חרא, המבחנים חרא,
האנשים בשכבה חרא, המנהלים חרא, האוכל בקפיטריה חרא,
ההפסקות חרא, האנשים בהסעות החרא, האוטובוסים חרא,
החיסורים חרא, האיחורים חרא- אבל בסדר, ככה זה סוף שנה.
יום רביעי, הלכתי לשקד. היה ממש כיף(:
אכלנו פופקורן ושתינו מיץ תפוזים, וראינו את הסרט "חדר 1408"
אחד הסרטים הכי מפחידים והכי מלחיצים שראיתי.
לא נורא, אבל נהנתי.
אני קוראת עכשיו ספר. כןכן, גמני לא מאמינה על עצמי.
זה אחד מהכמה ספרים שקניתי עם אח שלי כשהיה מבצע בצומת ספרים.
התחלתי כל אחד מהם, ואחרי העמוד ה30 פרשתי.
הוא דווקא האחרון מבניהם שהתחלתי לקרוא,
ואיתו הגעתי בתוך יומיים-שלוש לעמוד 107, וזה די הישג בשבילי XD
זה על מישהו שנכנס למוסד גמילה מסמים ואלכוהול,
ופשוט כל פעם שאני קוראת אותו אני לא שמה לב בשיט מה הולך סביבי
ואני מרוכזת אך ורק בספר.
וזה קרה לי אולי פעם אחת בחיים שבאמת קראתי ספר חחח
"מליון רסיסים קטנים"/ ג'יימס פריי.
שנה הבאה אני ממשיכה בתאטרון.
לא יודעת אם כתבתי על זה כבר, אבל לא חשוב.
אני מתה על המורה, הוא הכי טוב מכל המורים השנה.
יום שני, אנחנו מעלים את ההצגות שלנו של סוף שנה.
שאנחנו כתבנו את הטקסט, בחרנו את התלבושות וכאלה.
אני ושני מעלות הצגה ביחד, מקווה שילך טוב.

אני יודעת שכבר פרסמתי את השיר של ג'ינג'ר הקושקוש,
אבל בא לי שוב,
כי זה כ"כ מתאים לי עכשיו.
בעצם זה מתאים לי כמעט כל הזמן.
Someone once told me the grass is much greener"
On the other side
And I paid a visit
well, it's possible I missed it
.It seemed different, yet exactly the same
Til further notice
I'm in-between
From where I'm standing
"...My grass is green
תהנו היום.
peace out,
MORAN.