נשמר כטיוטה 14/10/2009 23:19

היום הייתה לנו שתיית שחרור במדור. בצד כיבוד כמיטב המסורת הצה"לית (חומוס, כמה שקיות צ'יפס וקולה), תוכנית אמנותית (שלל בדיחות פנימיות של אנשים שאוטוטו משתחררים על חבריהם שזה עתה השתחררו. מרתק), כלל המאורע גם נאום מרגש של הרמ"ד, שבסופו איחל לשני המשתחריים הטריים - ואני מצטטת - "...ואני מאחל לכם שתעשו חיל באזרחות". אף אחד, כמדומני, לא הבחין באירוניה.


(אני חונכת בזאת את פינת "האנקדוטה הצבאית היומית" - או בקיצור [איך לא] - אצ"י. כמובן שהפינה לא באמת תעודכן יומיומית כי
א. אי אפשר לסמוך עליי בדברים כמו הבטחות לטווח רחוק, התמדה וכיוצ"ב.
ב. קאם און, אני בוהה בקודים כל היום. הדבר היחיד שמצחיק בשגרת היום שלי הן בדיחות פנימיות של חנונים וזה לא באמת מצחיק מישהו. חוץ מ, אה, חנונים.)