My Way To Say It

כן.. אני באמת כותבת פוסט.. אחרי המון המון זמן .. פשוט אין לי כבר עם מי לדבר יותר .

בזמן האחרון קצת נמאס לי .. אני מרגישה שאני מאבדת את החברות שלי

כבר אין לי עם מי לדבר. אני כל יום כמעט בצופים .. אחרי שאני שם כל היום כבר אין לי כוח לצאת.. או אין לי חשק לצאת .

בכלל אני כבר לא בטוחה מי החברות שלי . התחילת השנה קצת הפרידו ביננו .. אלין דניאל ודלויה הלכו לכיתה אחת, ואני שיר ורות לכיתה אחרת..

אז נכון שעכשיו אני ורות קצת יותר בקשר ממה שהיינו קודם.. אבל אלין ודניאל קצת נעלמות לי.. חשבתי שיהיה טוב להכיר אנשים חדשים

ולהתרחק קצת . אבל אני מבינה שזה לא נכון .. אני באמת צריכה את החברות הטובות שלי .. זה שאנחנו לא באותה כיתה וכבר לא מכירות את אותם אנשים . קצת מפריע לזה ..

אני כותבת בבלוג עכשיו רק כדי לפרוק את כל מה שיש לי כי פשוט אין לי עם מי לדבר .

החמולה ? כבר מזמן נשכחה .. הלוואי והיה אפשר לחזור לזה .. שכל החמולה ביחד ..

אין לי כבר מה לרשום יותר .. זה בערך מה שהיה לי כרגע .

אני צריכה מישהו לדבר איתו . כי אין מה לעשות.. יש דברים שבכל זאת אי אפשר לכתוב בבלוג ..

:\

עדי .