עדי עדי, עוד כמה פוסטים אאלץ לכתוב במקומך עקב עצלנות בלתי פוסקת מצידך?
טוב אניוואי, אם כבר אז כבר.
אני יוצאת בהצהרה ומציגה בפניכם וידוי בגוף ראשון ויחיד בו מבטאת הדוברת [אנוכי] את הרגשת ההחמצה של חייה. לכאורה אני מתארת את עצמי כדמות העסוקה בעצמה בלבד.
אני עורכת השוואה ביני לבין סמור היבשות, ואומרת כי שנינו עמלים קשה כדי לשאת את כובד החיים ולהגיע למטרה.
מטרתנו היא להגיע לחופי הפלא ולאורות הרחוקים.
עד כאן פינתי החדשה בבלוג של עדי,
"רק על עצמי לספר ידעתי- סיפרות בשקל מאת דניאל".
אם אתם מביטים במסך כרגע וחשים תחושת מה-זה-אמור-להביע יוצאת דופן, זה נובע מהעובדה המספקת להפליא, שאני חולה ושכבתי כל היום במיטה בחוסר מעש. וזה משעמם ומחרפן ואני רעבה.
במילים פשוטות, דיל וויד איט סטופידוס!
ולכותרות היום.
הקיבה שלי זועקת הצילו כמו חתול רחוב שנתקע ללא מטרייה בסופה "שלא נראתה בישראל 50 שנה עלאק" המתפשטת ברחבי הארץ.
גרי מור עושה את העבודה שלו ואני מרוצה כמו תינוק שקיבל במבה.
לבת שלי יקראו קשת ומי שיגיד שזה שם מכוער יקבל בעיטה לראש,
השעון מורה על 17:57 ובזאת בשעה טובה ומבורכת אני מסיימת את מהדורת החדשות מפי דני אדלר.
דיד אי לאב יו. צ'או באמבינוס.
אני סקסית, אני לא עונה, סופר סקסית משו בנזונה. מגה סקסית ולא משתינה, תחזור למלונה או יה. (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
