| |
הגיגים, מחשבות, רגשות, חלומות, תהיות, כעסים, חיוכים והתבכיינויות.
תהנו. |
| 12/2007
קליפורניה.
לקום בבוקר, בלי פחד להתפוצץ.
לדעת בוודאות שאין היום שביתה, וגם לא מחר, מחרתיים או עוד שנה.
להניע את הרכב, שעולה רבע ממה שהוא עולה בארץ, ולדעת שלא יתכן שמישהו יחתוך אותך באכזריות.
להיות בשוק, כל פעם מחדש, כשמישהו נותן לך זכות קדימה.
ללכת ברחוב, ולראות אנשים לא מוכרים מחייכים (?!) אליך ושואלים מה שלומך.
לעמוד בתור, בלי לחשוש שיחתכו אותך. (אגב תורים - תור בבנק אורך כאן בממוצע 20 שניות).
להתפעל מהנימוס, מהעדינות, מהפטריוטיות האמריקאית ומהכבוד למדינה ולחוקיה.
לראות את היחס המדהים ליהדות, ולהיזכר בכאב באנטי דת במדינתנו.
להנות מהחכמה ומהאיכות הגבוהה של המוצרים שאת קונה.
לזהות ממרחקים את הישראלים הצעקנים שעובדים בצורה לא חוקית בעגלות בקניונים.
להעריך את הסבלנות של האמריקאים, כשהם מנסים להבין משפט עם האנגלית השבורה שלך.
לראות מאות ואלפי יורדים, שמאושרים כאן עד הגג.
לקבל שירות טוב מלווה בחיוך והבנה.
להרויח פי שניים, ולהוציא חצי.
לשלם מעט מאוד על חשבון טלפון ופלאפון, גם על שיחות לארץ.
לעבוד רק ארבעה וחצי ימים בשבוע.
לגלות שהכל כאן טוב יותר, הכל.
להנות מרמת חיים גבוהה יותר, גם כשאת בת שירות שמרויחה גרושים.
להתאהב בקליפורניה.
ולשאול:
למה אצלנו לא?
אין בנכתב לעיל שום כוונה לרדת מהארץ או לזלזל במדינה שלנו. רק כאב על המצב והאוירה אצלנו. ורצון לשנות ולהשתפר.
"אם יתמיד אז תמיד ינצח בכל,
רק אותו האחד החושב כי יכול".
(קיפלינג)
הלוואי.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
