קיצר נימאס לי..

יש טיפה צביעות באנשים שאני מקירה בזמן האחרון..

לא יודעת מה למה וכמה אבל יש,כאילו הם זה ככה ביגלל כמה דברים

והם זה ביגלל זה אז לא איתם אומרים לי לעשות את זה.

אני עושה משהו שמבקשים ממני ואני לא רוצה בישביל לא ליפגוע  באחרים ואז

אולכים ופוגעים ונהים צבועים.

אתם מבקשים עזרה עוזרים לכם לפחות מנסעים אבל אחרי כמה זמן די זה מעצבן

לעזור רק לכם ולא לחשוב על עצמכם והכי חושב לא משנה..

מה הקטע שלכם בזה מה אתם נהנים מזה הוא משהו..

באים ליקרתכם ואתם משחקים אותה מאושרים ופגעים קצת באותו זמן ואז פיתעום

באים ודופקים איזה חרא בפרצות...

אני מבינה לא יודעים בלי כוונה עושים אבל בכוונה לבואו לידפוק איזה משהו!!!

עזבו אחרי כול מיני דברים זהו אני יותר לא בוטחת באנשים ולא מספרת כלום חוץ

מלאיזה שתים אולי שלוש..

כול החיים שלי אני בוטחת באנשים כי אפשר לאגיד שמבחינה הזאות אני "תמימה"

בכול הקטע אזה ומספר לכולם הכול ותמיד מנסה לעזור..

ומעכשיו אני רק מספר למי שאני חושבת שצריך.וחושבת רק על עצמי ויעזור רק

לעצמי במה שאני יצתרך ולא יחשוב בהתחלה על החברים ואז אני עכשיו זה היה

בהתחלה אני מפשחה חברים קרובים קרובים ורק אז חברים רגלים.

מה איכפת לי מה תחשבו וזה,ועל תישאל גם מה למה כי אני לא יגיד לכם כלום..

"החיים יפים אבל תחיו נכון"..