בגרון ניחר

יש ימים שאני מרגיש זקן. כמו משורר שאיבד את קולו. והמקום היחיד שאפשר עוד לשיר אליו הוא החלל הריק שפה.

כינוי: גרון ניחר

בן: 41

RSS: לקטעים לתגובות

4/2006

הבוקר שאחרי

מעורער מעוד לילה של טשטוש
לא רוצה שום דבר חוץ מלעשות זאת שוב
רק עוד מכה שתחזיר לי קצת תחושה
שאוכל לעמוד ולסבול את אור היום

בטלה לשם הבטלה! במקום עוד טבלה

הרגשה של חופש עטופה בבועה של כלום
מרגיש שאני זזז אבל חוזר שוב לאותו מקום
מוצא את עצמי מתפלש בתעלה

תקוע בבור שחפרת לעצמך - ואתה נהנה מכל דקה!

שמש צורבת, חיים בתוך מחראה
שום דבר לא מפתיע הכל כמו לפני עשרים שנה
איך אפשר להאשים אותך
שאתה מתעב את השגרה

וכל בריחה מהייאוש היא סוג של פחד ועצלנות
זה לא עניין של בגרות, זו מודעות
ואל תשאל אותי מה לעשות
אני לא פה בשביל לתת תשובות

רק תגדל מהייאוש ותתפוס אותו בלשון
תגדל מהייאוש ותחתוך לו את הגרון
תגדל מהייאוש ותתפוס אותו בלשון

נכתב על ידי גרון ניחר , 25/4/2006 19:19 בקטגוריות שירים
הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לגרון ניחר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על גרון ניחר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים